הילה רוזן / מנוחה |
חיינו גאות ושפל,
גם הרגע הזה בר חלוף.
כף ידך משוועת לחול הרך
מביטה בקנאה אל החוף.
גלים מתנפצים כוחם נחקק בסלע,
רסיסים נשטפו ואינם.
זיכרון אחרון של מגע וריח
נותר בדמות צדף מיותם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|