רונן רוטפרב / צפיה |
אחרי שנגמר הסרט - המוזה באויר
כל-כך עצוב היה שבא לי לבכות
ולאט לאט מתחילות לזלוג דמעות
הגיבורה נורא יפה וקל להתאהב
מטרגדיה לאסון ומזדהה עם הכאב
120 דקות אני מישהו אחר
חי בסרט. סרט. חי ומתעורר.
והרגש נבלע בתוך צפיה
בתוך הסרט - חיים, תסריט שלא קרה
כאב, שמחה, רצון, כעס, מרירות
בורחים ונטמעים לתוך חושך ובדידות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|