ואת
כבדת מנוף, זרועת תוגה ותוהלה
בין ציה לצלמון,
נחה על עלעל
מטופטפת מרמור, שכוחת חזון
טעומת זעם רעם,
כפג שבינתו צרה לו

תומך שואל אל אל
מה לי עוד בין הדקויות
זדון מול אנושים, וכיסופים שבויים
זכיון רפיון הלב, ועדיי עליבות
ורגילות

עופי כמצוות דמך
אפילו לא תרהיבי רחף, ולא תכבושי,
תני תומך מיישיר שיר
לא תבושי
הרי נגסת בפרי אונך, אף אם יבש לך,
לחלחת האפיסות בגשם המסע - הוא דבק פועלך
וקהלך




תומך        - tumech
אנושים     - anushim
רגילות     - regilut
אפיסות    - afisut
לחלחת     - lichlacht

 -- אפריל 2006 --

תודה לאילאיל בר ששת על העזרה
http://stage.co.il/Authors/54864