פנינה אל / חלקה |
זה השובק גוף כענף בסערה
אין הוא המוות המרחיק כל זכר
זה המביא אך מצבה
לא מציף בחידלון
בריקנות קטועה
לא מוחק הזיכרון
כחלל שלא היה
זהו מוות אחר
כזה שאיננו הורג, אך ממית
מרומם ומשפיל כאחד
גן נעול לפניך
חלקת נפש דוהה אט אט
מכריזה על מותה כעוד עונה
אך איש אינו מודיע בכרוז
איש לא מרכין ראשו בדמעה
לאיטך אתה גווע, כשחר אחרון
נפשך לחיות כבר לא שואלת
גן נעול, חלקת נשמה
כבויה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|