טל רז / וכעת שלוותי |
הכו היישר אל תוך הכוס הריקה
וכעת חצץ בה
זמן עבר במסלולי ביתי, ומכחולים צבעו את האדמה לחיצים
ודרכתי בדרך ורגליים תריסר
וכעת, רסיסי אדמה צללו בה
השמש שקעה מחלון חדרי, ישבתי ושאלתי את האוויר שמעל
מה עוד אמלא ומהיכן אני
נושם בה?
וכעת צמד הידיים שייחלתי, אלו החמות שבלמו נשימותיי
הקיזו מים מן הסלע
ואלו חלחלו בה
וכעת
שלוותי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|