טל רז / סדינים |
הביא את גבותיי לזווית של כעס,
עצימת עיניי
הביאה אותי לידיו של הדמיון,
פי וגרוני הניעו נשימותיי כגלים זועמים
ונהדפו בשוברי הגלים
גופי רטט
ידיי נמתחו ונאחזו
בכל אשר היה סביבם,
ופעימות בלבי
ופעימות מתחתיי
וברטט גופי
ובתנועות מותניי
ולפתע
כל שריריי התנוונו
ונפלתי
וכל כולי חשתי
את גבעולי ההתבגרות שבי
פותחים בפניי
את עליהם הראשונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|