תו מתעופף בגלי הרוח
שיר מזמור אל השם שנלחש
בחדרי תחת מנורה כהה
ומעצור בקולי שנהדף

ולא ידעת כל אבן שתחסום
מילים ורעש
ולא ידעת שהרגשתי
אותך מזמן
עם תום הסערה

ענן מכסה את חדרך
החמימות העלימה
את עולמי אשר היה בחוץ
והשופר מציג מעלינו יום חדש
וכל אשר שאלת ייחתם בשתיקתנו שוב

ולא ידעת כל מעצור למעשיך
ידעת כי רציתי שתצא לבדוק
ולא שמעת פסיעותיך
ואני חיכיתי בהרהורים ושיחות

סור אל עברי אהובי וחבק אותי
הנעימה הזו עוד תיפסק ונעבור

אל תרפה אהובי ותלחש איתי
זוג תווים שנבנים אל שיר מזמור.