הבל הבלים / חרוזי כוכי |
זועמת, כועסת, מתנשא
סערה בנפשה ההרוסה;
שערותיה סומרות, פניה חורות,
נחבאת היא בצל מכל האורות
מקוננת רבות כבאיכה
איך למורה בפרדסים הפכה,
איך לעגו לה תלמידיה כולם,
חייה אסון גמור ומושלם
חומה, שחומה, מפוייחת,
לא יודעת אף רגע של נחת;
יהי רצון וכך יהיה בעתיד
שימשך קיומה המיוסר, המטריד!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|