שיר אור / והייתי רק ילדה |
חרושות הפצעים
שהגלידו מכבר,
זה כבר כמה שנים.
בידיים קשות,
בעור מחוספס,
שאחזו בכאב
ולא הירפו לעולם.
בעיניים בורקות,
ניצוצות של אש,
שהביטו היטב
וחקרו עד כאב.
אני אלמד,
ולא אדע.
אני אביט,
ולא אראה.
אני אקשיב,
ולא אשמע.
והייתי רק ילדה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|