New Stage - Go To Main Page

רועי קינן
/
ליל האימה בדואר

"שיט אני מאחר לשעת לילה! כבר 3 בלילה!"
מיהרתי לכיוון הדואר, מקום עבודתי.
פתחתי את הדלת, חשוך מוחלט לא יכלתי לראות שום דבר.
ניסיתי להדליק את האור אך רק תאורת החרום עבדה.
כנראה אחד הברקים מהסופה שיתק את המערכת.
האזעקה לא היתה מופעלת. "מישהו היה פה" הרהרתי לעצמי.
התחלתי לפסוע לאט לאט במדרגות החשוכות כאשר מלמעלה נשמע קול של
חפץ כבד שנפל. שלפתי את סכין העבודה שלי והמשכתי בדרכי למעלה,
גופי רעד מפחד, הזיעה הקרה החלה מתפשטת.
הגעתי למעלה כאשר הבחנתי שהאור במשרד בקצה דולק.
אט אט צעדתי לכיוון המשרד המואר, חלפתי על פני חדר האוכל, כאשר
פתאום ראיתי שהשעונים הדיגטליים שעל המשקל שמונח שם מתחלפים
בקצב מסחרר. כאשר ניגשתי לבדוק מדוע שמעתי רעש נוסף מכיוון
המעלית. "לא אמור להיות פה אף אחד בשעה כזאת" חשבתי לעצמי תוך
הרגשת אימה מחרידה. ניגשתי למעלית בזהירות, הדלת החלה להפתח
אור המעלית סינוור אותי, לא יכלתי לראות מה יש שם.
התקרבתי וראיתי ראש מתגלגל החוצה! בחצי מבט יכלתי להבחין
שמדובר במאבטח, שגם לא אמור היה להיות שם, לקחתי את מכשיר הקשר
שלו, קראתי למישהו לכל אחד שיענה לעזרה, כאשר מישהו ענה לי
מהצד השני מיהרתי לספר על מה שקרה, אותו אדם אמר לי שהמאבטח
הוזעק לדואר מכיוון שדמות גדולה נצפתה בתוך הדואר.
הפלתי את המכשיר קשר, עורי נהיה לבן חיוור וליבי החל לפעום
חזק.
הרי שאני בעל גוף קטן ואינו עונה על התיאור, הבנתי שיש איתי
מישהו בדואר.
מנסה לשמור על השקט כמעט הגעתי למשרד המואר, עוד קצת.
בווווווווםםםם!!! קול רעם הרעיד את הקירות, נבהלתי, צעקתי ואז
שמעתי משהו זז בקצה השני של איזור המשרדים. "הסכין! איפה
הסכין?" הפלתי את הסכין איפשהו ולא יכלתי למצוא אותה!
החלטתי שעדיף לי לנסות לחזור למטה ולברוח, עברתי על פני המשרד
המואר והבחנתי בגופה בלתי מזוהה שהיתה קרועה לגזרים בפנים,
מוות החל להראות טיבעי. מיהרתי לברוח, בדרך עברתי שוב ליד
המעלית והבחנתי שעל הראש שהושחט היו סימני טפרים.
ליד המדרגות הפתיע אותי רון, עובד דואר, לא ממש הכרתי אותי,
הוא היה בחור גדול, די שקט, תמיד אכל את הציפורניים שלו ושיחק
עם כדור קופצני מעצבן.
סיפרתי לו על מה שקרה ושנינו החלטנו שעדיף לנו לברוח.
התחלנו לרדת במדרגות כאשר רון שם את ידו על כתפי, הרגשתי מן
מגע מוזר של ציפורן חדה. הסתובבתי לרון "רון... אממ זה קצת
כואב"
עיניו של רון זהרו באדום...
בוווווםםםם, קול רעם אדיר הסתיר את צעקותיי הנוראיות.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/4/06 16:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי קינן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה