מילה כתובה, מילה שנשלחה,
מליבי הסתלסלה אל נשמתך הצמאה.
כנות בלתי מתפשרת, נוכחות שאינה מרפה
מילה מלטפת, כנשיקה רכה,
אחרת מתהדקת, כרצועה שקופה,
שלישית כועסת, נוזפת, מכה,
רביעית מתבלבלת, אינה זוכה לתגובה
ואחרונה, זכה, טהורה מכולן - הלא היא האהבה.

מילים רבות שנכתבו מהלב. מילים שנצררו תחת מעטה צופה. כל מילה
הכילה מסר מיוחד. כל מילה נשקלה ונמדדה, כמו היתה חומר בסיס
לעוגה טעימה. ערבבתי, חיברתי, הקצפתי ואפיתי. האם ערבה לחיכך
העוגה?

הלכתי לישון.
בחלומי כתבתי מכתב, בכתב יד עגול, נשי ורך.
כתבתי את אשר על ליבי, את החברות היקרה לי, את החיבוק המנחם
אותי, את נשיקה שהרטיטה את ליבי, את המבט המחבק שראיתי בעינך.
כתבתי שכואבת איתך יחד, כתבתי שרוגזת עליך בלי פחד, כתבתי
שמתגעגעת ללילות של הקנטות, של חיוך וצחוק.
כתבתי הכל.
קיפלתי יפה,
סגרתי המעטפה,
הנחתי את המכתב, על הכר לצידך.
מכתב שינעים את חלומותיך, ירגיע את פחדיך, ירפא את מכאוביך,
יטעין מצבריך וימלא את ליבך באושר ואהבה.
זהו כוחה של המילה הכתובה.