ארבל הכרמלי / צלילי הזיכרון |
ומרחפת בו בקלילות,
על גבי רוח התשוקה הנעימה
אשר האיצה לבי להלום בחוזקה,
כאשר מסרת לי גופך שהרטיט
עד שכמעט נעצרה נשמתי.
אני שומע צלילים שממרחקך באים
והם מעלים בי הריחות המשכרים -
רכים, ארוכים, דקיקים;
כאילו יכול לחושם בדמיוני,
והם נוגעים, חודרים מבעדי
עד פנימה - אל סרעפיי החבויים.
הם נגלים לעיניי בגוונים מופלאים-
האם זה חלום או צלילים?-
כך או כך זה נפלא ומדהים -
לראות, להקשיב,
לגעת ולהרגיש,
ונפשי תתאווה לך תמיד.
25/02/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|