ארבל הכרמלי / ציפיה |
על מעקה המרפסת נשענה
ואל הכינרת צפתה
בדיוקן חי-מבט, נוגה
הרהרה בעתידה.
החליפה מבטיה עם הלבנה;
אולי זו תביא השינוי, הפתעה -
גבר כלבבה
שעמו תבוא הרננה,
החדווה הנעימה
והאהבה.
06/02/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|