6.2.06
לא מצליח לדמיין את עצמי.
עיניים שם שם במראה
אז עוצם, מנסה
לא יוצא.
אה!
ייאוש בטעם מתוק
מעורר הרצון להמשיך.
כל רגע הפתעה בשביל.
אלו פניי שמאבדים צורה
בו בעת גם בבניה -
קודקוד הראש ומטה
עד סנטר החשיבה.
הכל כמו התחיל מחדש ועוד אין צורה מוגדרת.
כל בוקר אסתכל במראה אראה דמות מעט אחרת.
הא!
זה יוצא.
כלל לא מנסה.
עיניים שם שם בבחוץ
הכל מתבהר כשזורמים בלי אילוץ. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.