יושבת לך
על המזח
נימפה יפהפיה
בשמלה תכולה
רגלייך לים נושקות
מבטך נוגה
עם אותן עיניים
תכולות וגדולות
מדוע את
מסרבת לראות?
נימפה יקרה,
דגים מקפצים
פרחים מסביבך
פורחים רק לך
האלים בך מביטים
קופידון, מבט אחד ממך
והוא בעננים
פוסידון, לכבודך,
את הים צובע
בכחול כה-זך
את לא עיוורת,
אך קשה לך
לפתוח את עינייך
לסובב אותך
ולאוהביך
מדוע,
חוסכת את
מאיתנו
את העונג
שלראותך
במלוא אהבתך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.