חני יודל / הגיון מקולל |
בהגיון זה היה כל כך נהיר
לנסות, ואז לברוח
רחוק
שאותי לא תמצא
שאני לא ארצה
אותך
אחרי אינספור ימים שעברו
המחשבות לא פוסקות
מה איתך, איפה אתה
ואיזו בחורה תופסת את מקומי במיטה
שפעם היתה שלי ושלך
הגיון מקולל
עכשיו יום עובר ועוד יום ועוד
ואתה לא יוצא מתוכי
ולי ברור שמתוכך יצאתי מזמן
עכשיו זה הכי נמוך שהגעתי
הכי נמוך שיש
אתה לא פה, לא פה כבר אינספור ימים
אבל כל כך בפנים אצלי, זה שורף, זה בלתי נסבל
הגיון מקולל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|