|
זוכרת את מה שאמרת
שומרת את מה ששברת
למקום אחר עכשיו עברת
יצאת בלי להיפרד ולא חזרת
הארון כמו מבצר ומסביבו נהרות
באוויר ריח פרחים ומילים מרגיעות
בכי מתגבר שקורע את הלב
אני עדיין זוכרת וזה עוד כואב
הסוף הוא מר
זה לא ידוע
הסוף הוא מר
רק למי שנשאר געגוע
שוכבת במיטה מלוחה
ואין עין עצומה
מנסה למלאך לקרוץ
שיבוא וגם את גורלי יחרוץ
לחיי אין טעם
חיה כמו רוח רפאים
כל הזמן חיה בפעם
לא מדברת ורק לוחשת למתים
הסוף הוא מר
רק למי שנשאר געגוע
נותרתי מאחור
מתגעגעת ועם לב פגוע |
|
|
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.