אני אוהבת את
העייפות הזאת שמביאה עימה
העצבות
את רפיון השרירים, מנוחה גואלת מן
הדריסה האלימה של מולקולות הזעם
זו את זו
בתוך הגוף

אוהבת
כשהעיניים פוזלות
בחצי חיוך מרוכז אל האצבע
המחזיקה בסיגריה
לשאוף עשן ניקוטין הנפלט
מן הפה בחזרה
דרך נחירי האף הפעם
לאט להתרומם איתו לרגע
והופ!
לתפוס

גם את
אור השמש אני אוהבת
אוהבת בדיוק בשעה זו של
בין ערביים, צאו וראו איך
הוא לא מתבייש להניח את עצמו כפי שהוא
עירום על הספסלים
פותח רגליים בין חרציות לאנקור קטן
מדדה
כתמי דמו של אדוניס צצים בין
אצבעות רגליו

כן
אני אוהבת לשנוא את החיים כל-כך
על כך
שאני כה אוהבת לסבול את
כובד עינוגם
לרתוח מזעם על יפי עיניהם הקרות
על כפות ידיים מגרות

אם היה לי אומץ
לעשות מה שצריך
הייתי בוחרת כמו סילביה היפה
להניח לחיי על  בטנו
של התנור
ולפתוח את הברזים
לא לפני שהייתי
נושכת למוות
את לחייך