מוריה ויני / שם... |
שם בשמיים בין העננים
אתה ניצב מולי ומשפיל פנים
מבקש סליחה ורוצה בחזרה
אותי אתה מבקש, ולא מתייאש
ואני מהססת וחושבת
אבל עונה בחיוב, עם קול כאוב
אותך אני רוצה, ורציתי כל הזמן
מאז שהלכת ועכשיו שחזרת לכאן
כשלא היית,לא היה כלום
מקום שומם, שתיקה וגמגום
כשאתה פה לידי ,אתה הכל
הלוואי שתאר ותאהב אותי מכל
נחיה את אהבתנו
נכייף עד סוף חיינו
נתנשק מול השקיעה
ונתעורר ביחד עם הזריחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|