ליטל מור / שגרה |
רדי מעיניי
כסי את דמעותיי
ספרי לי שקרים כדי שאאמין
שאחיה באשליות
שאשכח את הימים
ואחיה בלילות
כותבת שירים נוראיים
מתוסכלת לאור ירח
מביטה מהחלון הטוב
ההגון
רואה מחזות קשים
שלא מתאימים לעיניה הרכות
שעוד לא ראו דבר או שניים בחייה
ואז כשקמה בבוקר
ראתה כי הירח נעלם
וכבר לא היה לה על מה לכתוב
אז הלכה לישון
בתקווה שלא יזיזו את השעון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|