ארבל הכרמלי / צוק התקווה |
שטה סירת אהבתנו הקטנה והזוהרת,
צמודים בנפש ובגוף מול האינסוף
בהמתנה לשמש שתעלה ותשנה את הנוף.
משברי גלים עטים לטרף -
אורבים לחששות הלב בלי הרף,
מולם ניצב צוק התקווה בבדידותו
ונשבע לנצח לאהוב.
21/04/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|