ארבל הכרמלי / צופה על חיי |
עומד על ההר, שם ביתי
ורואה את כל חיי אל מולי
כמבוך חשוך ומואר בקטעים
ומתאמץ לפענח כמה מעברים.
ואת עומדת שם, בצומת פניי
ולא אדע אם באת להאיר חיי,
או שמא רק צללית מזיכרונותיי
שאני מנסה לגרש מלפני.
17/12/02 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|