ארבל הכרמלי / צוף נשיקותייך |
אני צמא לשפתותייך
שמיד אומן הן משורטטות
לשקף ממך את כל הרוך.
רוצה לחוש בנשיקותייך החמות,
לגעת בפנייך החלקות
ואחר כך כבר כלום לא חשוב
כי במילא בעננים לי אעוף,
כמו פרפר אתענג על הצוף
עד שתנשקיני שוב...
30/05/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|