|
רק אחרי שעזבת
ורק אחרי שקצת כאב לי
רק אחרי שהייתי שקועה במחשבות
הבנתי שאתה לא בשבילי
רק אחרי שחלמתי עלייך
רק אחרי שלא בכיתי
רק אחרי שדיברת איתי
הבנתי שאתה הילד מבינינו
אתה יודע
אני לא כועסת ולא כעסתי גם אז
אני לא בוכה ולא בכיתי גם אז
אני רק מצטערת בשבילי
כי שוב נפגעתי
בגללי
חשבתי שאתה שונה
חשבתי שאיתך יהיה לי טוב
דמיינתי אותנו ביחד
וחייכתי לעצמי
אתה יודע
כשבני אדם טועים
הגדולה שלהם היא להודות בטעות
ואני מודה
טעיתי
כנראה שאני לא יודעת לקרוא אנשים
כמו שחשבתי שאני יודעת
עכשיו אני יודעת
שאתה מעולם לא היית בשבילי
ושאפילו קצת לא היה לך אכפת
איך שדיברת אליי
ירית מילים בצרורות
ולא היה לך אכפת אם אפגע או לא
עכשיו אני יודעת
שאתה לא מי שחשבתי שאתה
אתה גרוע הרבה יותר
עכשיו אני יודעת
ואני לאט לאט מתחילה להשלים
שאתה לא מי שאני מאחלת לעצמי
והייתי עיוורת
שסירבה לראות
גם כשהכול היה מונח לפניה
אני מצטערת
שלא היינו ביחד
אני מצטערת
שבכלל הסתכלתי עלייך
אני מצטערת על כל השירים
על כל המכתבים והחלומות
אני מצטערת
שאתה יותר ילד ממני
וחושב שלא...
גברים הם בהחלט עם מוזר ושנוי במחלוקת... מאוד קשה להבין אותם
לפעמים... |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.