חשתי באהבתך שפיזרת סביבי
הילה של עונג עילאי
שמאז חנית במפרץ חיי
עטפת עצמך בכל מהויותיי
ונהיה גופך ככפפה
לאהבה שבינינו ניצתה.
שני לבבות שהוצתו בתשוקה,
שני גופות שקדחו מתאווה,
שני גופות שהתרגלו למגע
והמציאות קטעה החגיגה.
ובחלוף הימים
מתגבר רעב הבשרים
הניזון מאהבה,
המזרזת ומגביהה
כל חוש ותחושה
במשחק גופות בתנועה.
מחפשים שחרור מתחים
ושוב את שכרון העינוגים
אנו מזינים, חוגגים,
טועמים בהצלחה את הצרכים
של אהבה אמיתית
לא ממחשבה אנוכית.
ובתום המשחק-
מתחדש המאזן
בין ייסורי הזמן
לאהבה שממזמן,
וממשיכים לאהוב בכוח הנשמה
כדי לשרוד בעת הבצורת הבאה.
10/08/02 © |
