אתמול הייתה מסיבת יומולדת למוזי וצחי.
יא, אני מתרגש לכתוב על זה.
נסעתי לת"א במונית שירות, הגעתי למיכל.
סיוון היתה שם, זה היה הלילה האחרון שלה אצל מיכל מתוך שניים
או שלושה והן היו חצי בהאנג-אובר ממסיבה שהיו בה אמש.
ישבנו, קישקשנו, קצת מוסיקה...
ויצאנו לקנות מתנות למוזי וצחי בקינג ג'ורג' שינקין.
נכנסנו לחנות סקס לחפש משהו למוזי (אחרי שסיוון קנתה תחתונים
סקסיים בשוק).
נראה שסיוון בחנות הסקס נהנתה ונבוכה במקביל. מתנדנדת בין
להרגיש מאד נוח למאד לא נוח ובהמלצתי קנתה שמן אכיל והיה נדמה
לי ששמעתי אותה מסננת בלחש: "אתה הולך להנות הערב"
זה לא היה הפלרטוט הראשון שלה באותו ערב
ובהמשך הסתבר שגם לא האחרון.
המשכנו לקנות מתנה לצחי (סרטי DVD איכותיים) ובחנות ראינו את
קרן מור
לקחנו סושי טייק-אווי וזרמנו לחברים שלנו, עשינו סמים, אכלנו
סושי, אחרים ניגנו בגיטרה ופסנתר, היה נעים וכיף
סיוון לא מעשנת אבל העישון הפאסיבי מיסטל אותה לגמרי
חזרנו לבית של מיכל וסיוון נכנסה להתקלח.
מיכל: "אל תשכחי את המגבת"
סיוון (חוזרת לכיוון המגבת מאוכזבת ממלמלת): "(מלמול מלמול)...
בורלא היה מביא לי אותה... (מלמול)"
במהלך הערב הרמזים התעבו ונהיו ברורים למדי כמו שיחות טלפון
שהיא עושה לידי עם דגשים על כמה שהיא פנויה וכאלה.
כשסיוון הייתה במקלחת שאלתי את מיכל לגביה. מיכל מצידה אמרה
שהיא לא רגילה לראות אותי חרמן ושנראה לה שאני לא אזרום איתה.
אני בכלל לא הייתי חרמן, אפילו לא חצי אבל לאט לאט התחלתי
להרגיש דברים כלפי סיוון, ואני חושב שלדברים האלה קוראים אהבה,
אבל אז עוד לא עיכלתי את זה.

יצאנו למסיבה והיה כיף. המון אנשים, סמים קלים, דוד והילה
מתקלטים בעליות וירידות.
תגובות הסובבים רק חיזקו הכל: "אחי, מי זו? היא לגמרי בקטע
שלך. לך על זה!" וכאלה.
הריקודים נהיו צמודים, המתח והמבוכה גברו ואני מוצא את עצמי
נמשך אליה באורך פלא.
פתאום ראיתי את האדם שמולי;
בחורה חמודה, אמיתית! בטח פוחדת לא פחות ממני.
והיא כזאת מתוקה וכל-כך ילדה, אמיתית ופשוטה, והיא נראית לא
רע
הצצתי לה לתוך הנשמה והתאהבתי.
התאהבתי בילדה קטנה ומבולבלת, שלא סגורה על עצמה, במיוחד סביב
גברים.

לפחדים ולחששות, כרגיל, יש מקום מכובד בסיפור.
לא הייתי בקטע של סטוץ, אפילו לא נשיקה בדייט ראשון, לפחות לא
כזו שבאה מהסיבות הלא נכונות.
פחדתי כי מוסכמות חברתיות לוחצות עלי לכיוון הפיזי והקצב שלי
הוא איטי יותר ושונה.
פחדתי לנשק אותה בפומבי, התביישתי דוגרי.
פחדתי כי היה קשה לי להאמין שזה יתפתח לקשר כי היא גרה
בבאר-פאקינג-שבע ואני...  אני גר בקריות.
אבל הבנתי עד סוף המסיבה פחות או יותר שאני מאוהב
ופחדתי שעצם זה שאני לא לוקח על עצמי את הצעד המקובל ומנשק
אותה, אולי יגרום לה לחשוב שאני לא מעוניין.
לא כל-כך חששתי ולא הדאיג אותי אקסים שלה ו/או טיפוסים שהיא
יוצאת איתם. היא נתנה לי מספיק רמזים ומספיק עבים לטובתי
בעניין הזה.
רציתי להגיד לה, רציתי כל-כך...
"סיוון, אני מת לנשק אותך ומתבייש ליד כל האנשים"
"אני רוצה להתקרב אליך ולהכיר אותך ואני מפחד כי אנחנו גרים
רחוק וכי את יוצאת עם מישהו"

                                        השתפנתי

קיוויתי שנשב ביחד במושב האחורי במונית הביתה אבל היא התיישבה
מקדימה.
הלכה לישון עם מיכל ולא איתי על-אף ההזמנה שלי (אפילו הבטחתי
לא לשלוח ידיים).  למחרת בבוקר המתוקה שלי העירה אותי במתיקות
וחזרה לישון. למזלי קמתי ממש מוקדם ונשאר לי מעל חצי שעה
להעביר איתה, ללטף אותה כשהיא חצי ישנה.
והשיא...
השיא היה ברגליים... ברגליים שלה
שכבתי שם בקצה המיטה וליטפתי אותה ברגליים, מאוהב, נהנה מכל
רגע, הפרפרים בבטן כבר מתרוצצים חופשי ובלי בושה

"והעץ היה מאושר"  (מתוך:  העץ הנדיב / ש. סילברסטיין)

אפילו הפרידה היתה נטולת נשיקה
ואולי היא התאכזבה ממני אני לא יודע
אילו רק יכולתי להסביר

עזבתי בידיעה שזהו ובכמיהה לעוד

הבנתי שבזה זה נגמר אבל התאבון שלי נפתח
זה הרגיש כאילו לא אכלתי כלום שבוע שלם ואז מישהו בא,
נתן לי בדיוק שני ביסים ממשהו ממש ממש טעים ואמר:
"זהו. זה כל מה שאתה מקבל כרגע"

הסיפור במקור ארוך יותר, היתר עדיין ישנו ביומן שלי שנמצא
לפעמים מתחת לכרית

תודה האני באני, שהזכרת לי איך מתאהבים
תודה, על שהיית מי שאת
אני אוהב אותך