גן השעשועים שקט בלילה.
בלב דממה וצלילים
הוא ניצב דומם ומחכה
לדמות שתגאל אותו
שתבלע אותו אל קרבה
בלא נודע
ולא תדע
שלקחה את הסוד הצפון בו
סוד הסחרחרות המפתות
ותלך ותניח אותו
ליום חדש של תמימות ילדים
מושגחים.

אינני יכול לשוב להיות ילד מושגח.
כבר נעלתי רחוק את אותה עליצות נושנה
כבר הרחקתי נדוד מאותם רגעים
כבר שוטטתי ללא השגחה במקומות
בהם הסכנה אורבת יותר
לטרפה
בהם אין עץ גדול מסוכך
שמביט בי עכשיו מתנדנד וגולש
מסתחרר
ונטבע.

גן השעשועים שלי הלילה
רק הלילה
הוא מותיר לי נגיעה אחרונה
בשקט
בחול
בכל
הצלילים המאובקים
בעוד שלב בסולם
בתמימות שתופיע עם זריחת השמש
מסתתרת מתחת לעץ.