השמיים לא בכו
ולא היה מצעד
או זר פרחים עגול
מלאכים לא נעצבו
הזמן לא עמד מלכת
ודממה לא שלטה בכל
לא תלו סרטים שחורים
ולא עשו עצרת בכיכר
אפילו לא קרע קטן
או אפר על השיער
שש-עשרה שנים
של תום וטוהר
של מבט עצוב
אך תמיד מנחם
ואיש לא ידע
מלבד נערה
בעיניים דומעות
ושקית שחורה
מביטה בכאב
על העבר
של עצמה
לחבר, לידיד
שאותו נאהב תמיד
נסי שלי |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.