|
יש ומלותיי רכות ומלטפות
ואת באה ונוגעת ברוך,
יש ומלותיי צורבות כשוט
ואת באה נכאבת נואשות,
אך דעי לך כי בעיקרון הן זהות-
כולן מלאות וממלאות,
כולן לך מייצגות קשת אהבתי
ואין טפל או ריק בדיבורי.
כבד לבן לא אהיה לך באהבתי-
רוצה לומר הכל במגוון צבעים אינסופי,
כי מילים הן מילים
אך בצבעי המילים
אני מצייר חיים-
לך, אהובתי.
29/02/04 ©
|
|
|
בבה"ד אחד,
בנשקייה, בדידות
אלוהים. יש
עמדות שמירה
יותר טקטיות
בבסיס הזה, אבל
בכ"ז מצאו לנכון
לדפוק צוער
אומלל בנשקייה.
לא משנה, מה
שמשנה זה שיש שם
ימבה כתובות על
הקירות ומדי פעם
את הציור
האוקייז'ונלי של
הבחורה הערומה
שצייר איזה
מאונן. ובשמירה
אחת, הייתי
משועמם פחד,
לקחתי טוש
והלבשתי את כל
הבחורות. הא הא
הא! הלאה
המאוננים!
- סג"מ פסיכי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.