|
אצפה מול החלון אל שמי התכלת
שאולי תבוא יונת בשורה גואלת
ואת נפשי אלביש בלבוש צחור
להקביל פניה כחתן שוחר מזור.
אשטח לה מרבד של אהבה
כאיש אשר נפשו ידעה
שבילי חיים רופפים
ומבקש עתה שתאיר לו פנים,
שתושיט זרועותיה
ואז אזעק ממועקותיי אליה:
גרשי כל השדים מסביבתי
כי אין עוד כוח בי
להילחם בליבות אוהבים
הטוענים לחזקה אחד על השני.
29/06/04 © |
|
|
גם כשנגמר לי
הכח, אני ממשיכה
וממשיכה. אני
מאד מחוייבת
למקצוע. ללכת על
המסלול מאד
מעייף אותי. אני
כבר מחכה לימי
הצילום. שמה
נותנים לשתות
בין צילום
לצילום. אבל רק
מים.
שירה, אחות של
מיכלי, דוגמנית
צמרת, בראיון
חושפני וייחודי
למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.