הרפי מעברך,
חפשי עתידך,
פתחי נפשך
ויבוא אביב בשערך.
שקועת עיצבון הנך
הנוטע מרירות בלבך
ומדיר אביב ממרחבך.
תני לשמש לחבקך
ותהיי שוב כשירה לייעודך-
לתת מאהבתך לאחר
שיבוא וירווה צייתך,
יחסה במסתרייך
וירצה ביתרונותייך.
קומי, צאי מכלאך
עוד שצעירותך בישותך
וכל אדם לך ישתחווה
בראותו הקרינה בסביבתך.
© 13/01/04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.