[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שיר-לי יונגבלוד
/
החלון השני

"בדירה יש רק כיוון אוויר אחד. היא אולי לא הכי מטופחת או
מסודרת, אך ניתן לומר שהיא ראויה למגורים. יש בה כיוון אוויר
אחד. בגלל זה המחיר". אפילו המתווך לא ידע להגיד לי מי היה
היצור המוזר שגר בדירה הזאת. "היא נבנתה עם שני כיווני אוויר
אך הדייר הקודם השאיר רק חלון אחד וחסם את החלון השני". ככה
הוא אמר לי, המתווך, והדגיש שבקלות אפשר לפתוח את החלון השני
ולהוסיף עוד כיוון אוויר. הוא לא התעכב יותר מידי על הנושא
לפני שניסה להסיט את תשומת לבי למראה האמבט המפואר יחסית,
המטבח הנאה והקירות המסוידים.

לי זה בכלל לא הפריע שיש רק כיוון אוויר אחד, גם ככה האוויר לא
היה משהו באזור הזה. אני מעולם לא הייתי ידיד גדול של אוויר.
הייתי מאלה שתמיד מבקשים לסגור את החלון באוטובוס. הייתי מאלה
שתמיד מכבים את המזגן בעבודה, ככה שמבחינתי, ככל שיש פחות
אוויר זה יותר נוח. אז נכנסתי לגור.

בלילה הראשון היה קצת מחניק. פתחתי את החלון הקטן והיחיד שהיה
בדירה. לא נכנס אוויר אל תוך הדירה אז הוצאתי את ראשי החוצה.
האוויר בחוץ באמת היה לא משהו. החלטתי להתקין לי מאוורר.
המאוורר לקח את כל האוויר המועט שבדירה וקצת אוויר מבחוץ וסובב
אותו בתוך החדר. משב הרוח המפתיע גרם לאשליה של הקלה בנשימה,
אבל זאת הייתה אשליה בלבד. לא היה עודף חמצן באוויר הזה.

החלטתי להתקין מזגן. זה לא עסק זול מזגן, אבל לפחות הוא לוקח
את האוויר שבחוץ, מסנן אותו ומכניס אותו לבפנים. הרגשתי כמו
חדש כששכבתי שרוע על רצפת הדירה הקרירה ועצמתי את עיני, נושם
את האוויר של המזגן. התחלתי לתהות מיהו אותו היצור שגר פה? מי
יכול היה לרצות דירה עם כיוון אוויר אחד? ועוד לחסום חלון
בשביל זה? החלטתי שמחר אני הולך לפתוח את החלון השני. אני לא
אצליח לגמור את החודש אם יהיה עלי להדליק כל היום את המזגן.





השיפוצניק בחן את החלון האטום ואמר שהוא באמת לא מבין מי היצור
שחסם את החלון הזה. הוא הזהיר שזה הרבה רוח משני הכיוונים
הנגדיים אבל אמר שעדיף הרבה רוח משני כיוונים מאשר דירה בלי
אוויר ועם כיוון אחד. אני הנהנתי.

כך היה, שכבר באותו לילה כששכבתי על הרצפה הקרירה הרגשתי את
רוח הפרצים בסלון. לקחתי את המזרן המגולגל, פרשתי אותו על
הרצפה בפינת החדר והתכסיתי בשמיכה. עם רדת החשיכה הרגשתי כאילו
אני שוכב על החול על שפת הים והרוח של הים עוברת על פניי בדרכה
אל תוך העיר. הרוח נהייתה חזקה יותר ויותר. היא העיפה את
השמיכה שלי. קמתי וסגרתי את החלון השני. הרוח השתתקה. שוב
יכולתי לישון בשקט. טוב לא באמת בשקט כי מבחוץ נשמע קול שריקת
הרוח.

לפתע התנפצה שמשת החלון השני והרוח חדרה אל תוך החדר כפרץ מים
אדיר המאיים להציף את המקום. שברי הזכוכית התעופפו באוויר
ונחתו בין היתר על בשרי שלי. קמתי מפוחד וכאוב והצטופפתי בפינת
החדר. הזכוכיות המשיכו להתעופף ולנחות ואני ניסיתי להתחמק מהן.
הן היו כאסיפה של סכינים מתעופפות המאיימות לרטש אותי. והן לא
רק איימו. הזכוכית נגסה בבשרי וקרקפה את עורי. הרמתי את המזרן
הרך שהתגלגל מעצמו כשלא שכבו עליו וניסיתי להגן על עצמי.
הזכוכיות קרעו את המזרן לגזרים. לא היה טעם לנסות ולהצמיד אותו
אל פתח החלון הסורר.

הגנתי על עיניי בידיי וניסיתי לברוח דרך הדלת. אך לפני שהגעתי
לדלת תפסה אותי הרוח והעיפה אותי בחזרה אל תוך החדר. כמו זבוב
שנכנס לתוך חדר ולא מבין איך הגיע לשם ואיפה לעזאזל הדרך חזרה,
נתקעתי בקירות ובתקרה וברצפה ובזכוכיות המרטשות. התעופפתי בכל
החדר עד שכנראה כבר לא נותר מילימטר נקי משריטות ומכות בגופי
החבול. או אז העיפה אותי הרוח החוצה דרך החלון השני והשליכה
אותי אל המדרכה שעד לפני רגע הייתה במרחק של שלוש קומות ממני.


זמן רב שכבתי כך על המדרכה. אבל אף אחד לא עבר באזור. איש אחד
הלך לטייל עם הכלב שלו. הכלב נבח וחשף את שיניו כשראה אותי.
האיש עבר לצד השני של הכביש. לא ראיתי את האיש או את הכלב. רק
שמעתי את צעדיהם ואת הנביחות שמתקרבות ומתרחקות ממני.

בשארית כוחותיי קמתי וטיפסתי את שלושת הקומות עד לדירה. חייגתי
לשיפוצניק. המקום היה מלא בדם וזכוכיות. לקחתי מטאטא וסמרטוט
עם דלי של מים והתחלתי לנקות.

אחר כך התקשרתי למתווך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהיפנים
עצבניים אפשר
לראות גשם של
מטוסים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/4/06 10:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שיר-לי יונגבלוד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה