New Stage - Go To Main Page

ליאור גובליוב
/
מכתב פרידה

מי היה מאמין שאני אתגבר?
שבאמת יום אחד תצא לי מהראש
לפני יומיים עוד חשבתי שזה לא עובר
וכמה שהסיפור הזה כבר נדוש
אז כנראה שזה באמת נגמר
למרות שחשבתי שזה יגמר אחרת
וכנראה שגם האהבה הכי גדולה
בסופו של דבר עוברת
ולמרות שעכשיו כשהלכת יש לי אוויר פתאום
משהו בי אולי קצת עצוב
כי למרות שבזמנים טובים היית כמו חלום
כנראה שמה שהיה בינינו לא היה כזה חשוב

ורציתי להגיד שהייתי עם מישהו אחר
בערך שנייה אחרי שנפרדנו
וזה היה כל כך מוזר ואחר
שבכיתי אחרי שגמרנו
האמת שברגע שנכנסתי איתו לחדר הלב התחיל לכאוב
אבל באותו הרגע הייתי מוכנה לעשות הכל כדי להפסיק לחשוב
אחר כך, כשהוא ראה, הוא שאל אותי למה אני בוכה
ואני עניתי לו: "אל תדאג, זה בגללו. לא בגללך"
אחר כך הוא נרדם ואני נשארתי ערה
וידעתי שמאותו רגע אני לא אוכל לחזור אליך חזרה

ועכשיו כשזה עבר
טוב, אולי כמעט
קשה לי עדיין לחשוב שבאמת האמנת
שלא היה לי איכפת
כי האמת היא כזאת
גם אם אתה לא מאמין לי
הייתי אוהבת אותך לנצח
אם רק הייתי נותן לי



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 4/4/06 1:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור גובליוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה