נשמה תועה ביער סבוך, זיפי זקן עמוסים במוך, ילד קט מאחורי
אמו, כבר אי אפשר לחלץ אותו.
מתוך נפטלין מצחין בארון, ילד קטן שמן ויתום.
מגן דוד על רקע כחול שני פסים והרבה שכול.
חותר לנרקיס, חותר ליופי מנסה להמנע מכל הטינופת, יד מושטת,
בקושי נוגע... שוב פרח נבול, שוב משתגע.
עגל חלב יונק בשקיקה, המלצר כבר מגיע המפה לבנה. בזכותי זה
נפסק - איזו גאווה.
ציפור קטנה נכלאה בחדרון, מתעופפת ונתקלת שוב בחלון, ה"חוץ"
כה קרוב, אך לא אפשרי, הידע קיים - אבל לא ממשי.
| 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.