גלעינים גודשים כלי קיבול חד גוני ובתוכו בדלי שעמום המחלחל
בגיל אחר.
מתפשט ברקמות, מסרטן תקוות הנמוגות בין תמרות עשן ו
אש מרצדת בין להבת נר לדונג אכזבות שטרם גילו מטרתן.
קורקבן יחיד ממורכז בלב משטח לא שטחי ו
בין תיפוף יד לטפטוף אצבעות רועדים סיפיי,
אמות ההיגיון נכנעות לתו המושלם שנכתב בהבל פיך כשפרץ צחוק
מתגלגל שלוח רסן, מכלה עזבות על באר
עמוס זאבים המשחרים לטרף, ו-
אני נשביתי במלכודת שטווית כשחייכת, לפני שהזמנתי עצמי למשחק
היומי,
המנצחים בו, מחכים לכבד חדש.
בנבכיה של כוס שיכר מהוה שפיותי מרצדת,
תכריכיה מהולים במשקה המר היחידי שיכול להמתיק
צערו של פציינט ללא רופא והמרפא טמון בתחתית
חצי פיכחון שאובד עם כל לגימה.
ד"ר ג'קיל מתנכר למיסטר הייד ואזלו מקומות המחבוא
גבך מופנה, הגומחות הקטנות מעל עכוז שלא התכוון לענטז צרות
מלהכיל אותי,
אני הוזה כיצד לגמתי ממך כוחות נפשיים בעוד את מתפרקדת
בין זרועותיי הגרומות,
והתמסרותך היחידה הייתה לעצות אחיתופל שהומטרו לעברך ונכשלו
בסלקציה הקפדנית שערכת
טרם נשף המסכות שעטית מדי לילה.
קרקוש מטבעות שטבעו קטע באבחה ליל שסרב להסתיים ו
בנייתה של האנדרטה הקבועה טרם הושלמה,
אך!
סופה קרב כמו המרחק מליבי אל ליבך,
בינתיים אתנחם בצינת חורף שבושש
וזיכרון רטוב של לחי יבשה.
בינתיים, |