מוריה ויני / בלי מלים |
שקט בחוץ, כל האנשים בבתים
והיא מהלכת לאיטה, בעוד כולם ישנים
השעה כבר ארבע ,ולא אכפת לה כלל
לא מעניין אותה שום דבר בכלל
היא חושבת על כל מה שקרה בזמן האחרון
שום דבר לא נפרח לה מהזכרון
היא זכרה את הנשיקה כאילו אתמול היתה
וככה בין רגע שינתה את דעתה
פתאום ככה סתם התאהבה בבחור
למרות שלדעתו זה לא היה כזה ספור
הוא לקח אותה בתור עוד אחת מהרשימה
והיא אותו ,בתור חלום בהגשמה
אז ככה בשניה, הדבר שבעיניה היה כה מיוחד
הסתיים בספור לערב אחד
כך המשיכה ללכת בין הבניינים החשוכים
בזמן שהירח,שלח מלמעלה עשרות כוכבים!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|