מילותי הן רק עור וגידים
פרי דמיונם של סוסים מרקדים
שעת תה מרה
טפטים של צביעות מרוחים על הקירות
וריח עובש עולה מצנצנת קוביות הסוכר
חלב דל שומן ימזג לאורחות שמורות המשקל
חובבות האלים היווניים
שבתמורה לעפעוף יציגו לראווה איברי
ברונזה מרשימים
מלצר מנומס עם שפם ושיער משוח לאחור
עובר בין האורחים מציע מתאבנים מלוחים
ביד אחת מגש מלא בכל טוב
ובשניה מהדק משרדי
להרגעת האורחים המפקפקים
(לציניים שמור חדר מיוחד)

כלום לא מחזיק לנצח
לוחש השעון על מחוגיו הגוססים
כשדפי ההיסטוריה ישתנו לתמיד
עוד רגע אחד והנה הולך הכל
וברגע אחריו ילך משהו חדש

מעבר למלח נמצא רק חול
אז מה הטעם לזחול
כשאפשר ליצור מלאכי שלג אמריקאים
כי זה רק עוד סם
ואחריו אהפוך לסינטסייזר מיושן
זה רק עוד מקום
כשיתחיל ללבלב אמצא בית חרוך
עד הפעם הבאה

מילותי רקמו עור וגידים
אך האם ידעו להשמיע קול?