תדמית אירופאית.
זה מה שאני רוצה.
להיות קריר, קשוח, רציני.
לגרום לך להתאהב,
לגרום לכולן להתאהב,
בי, בתדמית.

ואז אני אצטרך "רק לבחור" את הטובה מכולן.
נחיה ביחד,
נקים משפחה,
נגור בבית קטן,
בכפר קטן באירופה.

ויהיה לנו אח בבית,
ונשב מולו כל ערב, ונדבר.
אני אצחקק עם כוסית משקה ביד אחת,
והיד השניה תאחוז בכתפך בחוזקה.

תדמית אירופאית.
מעיל ארוך, שעון בכיס, תיק עור שחור ביד,
תמיד ממהר,
לרכבת הבאה,
לפגישה הבאה,
לבר הקרוב.

שם, אחרי כמה משקאות,
התדמית כבר בורחת
ואני מתגלה...
דווקא ברגע הזה, את נכנסת לבר.

אני חושב מיואש -
''תדמית אירופאית יקרה,
למה נטשת אותי?
כעת כולי מבויש!''

אני מסתכל עלייך,
את מסתכלת לתוכי
ומחייכת.
מושיטה אליי יד חמה
ואומרת לי בלחישה:
"נעים מאוד, אמיתית"

אני, מתבלבל קלות ועונה:
"נעים מאוד, תדמיתי,
אה, סליחה, אמיתי"