הנחמה היחידה שלי בלילה הייתה הירח.  החושך העצום שירד עם לילה
היה תמיד מטריד אותי מאז היותי קטנה מאוד  .  דורון האשים ואמר
שזה כי אני לא יכולה להתמודד עם עצמי כשאני לבד והוסיף שאני גם
נועלת נעלי נילס הולגרסון (הכפכפים המרעישים) רק כדי להזכיר
לעצמי שאני קיימת.
דורון  החליט להפרד ממני בגלל שהוא אמר שלהיות ניזונה ממחמאות
זה לא דבר חיובי והמחמאה הכי גדולה שהוא יכול להעניק לי זה עצם
הנוכחות שלו.
לפני כל יומולדת שלי הייתי מתארגנת טוב טוב. חודש לפני דאגתי
שכולם ידעו ויזכרו . מסיבות הפתעה תמיד העלו לי את המורל. וכל
שנה הייתי מצפה לתחילת החודש בו  הירח יהיה שלי. נולדתי באמצע
החודש בדיוק. באותו לילה בו הירח בעיצומו, מקרין ושולט. ומאז
כל שנה הייתי מכתירה את עצמי לתקופה מוגבלת ( שלושים יום)
כמלכת הירח. וזו הייתה הרגשה נהדרת.  דידוג נעים בבטן התחתונה
שהיה מגלגל את הידיעה שבמשך זמן מסויים ,פעם בשנה, הירח כולו
שלי...
דורון אהב אותי, אני יודעת. הרבה פעמים היה מגיע עם מאמרים
מדעיים ומקריא לי על הירח. דברים מהסוג של  "מה מקור האור של
הירח" וכו.. ופעם הוא קנה עכבר לבן ואמר שהוא מגדל אותו כדי
שיגדל ויאכל לי את הירח כדי שאתבגר סוף סוף ואפסיק להיות תלויה
בדברים שבלתי ניתנים להשגה . ידעתי שהוא סתם מקנא.
וערב אחד, אחרי שכבר נפרדנו, בעודי הולכת ברחוב וכל צעד מהדהד
בחוזקה, מתענגת על הידיעה שיום ההולדת שלי קרב , מוחמאת מידי
פעם מבחורים משועממים ברחוב ויודעת שהירח מעלי פגשתי את דורון
. הוא ביקש לחזור , אמר שהוא מתגעגע , שהוא בעצם אוהב את
"השטויות שיש לך בראש ", שזה מעיד על "יחודיות ויצרתיות".
חייכתי. לא תודה . החודש אני תפוסה .