2.4.06

תמימות שברירית
עשויה מזכוכית,
פוצעת לך את הנפש
הטהורה שלך.
מקום מלוכלך זה
כאן בשבילך.
מפחדת להשתמש בכלים
דוקרים,
מנסה להיות הוגנת עם כולם,
אך לפעמים שוכחת את
את החשובה מכולן -
את עצמך!

הייתי רוצה להגיע אלייך,
שתראי אותי,
עומדת כאן מולך,
בוכה איתך ובשבילך,
מזדהה,
לומדת,
תמיד איתך...
ובשבילך!

לא תמיד תצליחי ללכת
בדרכים הטובות,
ולא תמיד תאהבי
את הבחירות שעשית,
ולפעמים גם תשברי
ותבכי,
אבל תמיד תדעי
שהאושר שלך מחכה לך,
ממש בקצה הפינה.
תסתכלי במראה
אל תוכך -
אין יפה ממך...

כ"כ הרבה דברים עברנו ביחד... תמיד בנסיעות שלנו עם היילי
אנחנו מעלות זיכרונות מהחטיבה והתיכון, צוחקות על עצמנו של
פעם. רציתי להגיד לך שהיום את בנאדם אחר, בנאדם שמח יותר, שלם
יותר, כנה, אופטימי וחכם יותר. רק בתקופה האחרונה למדתי להעריך
אותך עד הסוף. אין מאושרת ממני על החברות שיש לי היום. כנראה
שעשיתי משהו ממש טוב פעם שהחיים נתנו לי כאלה מתנות.
ותמיד תזכרי - תלמדי לאהוב את הדמות שמשתקפת אלייך מהמראה כי
יש לך כ"כ הרבה על מה לאהוב אותה ולהעריך אותה, ורק כשתלמדי
לאהוב אותה ולהיות שלמה ומאושרת איתה - אחרים ידעו איך לאהוב
אותך.
כי רק כשאדם מכיר את עצמו הוא יודע מה הוא רוצה מהסביבה שלו.

אני אוהבת אותך!