אינני יכול לקרוא לך ילדתי
למרות פער הגילים,
כי את עצמך כבר לא ילדה,
אלא, אישה עם דעה משלה.
את כבר לא שלי,
מעולם לא היית שלי,
אחר לבותינו הלכנו שבי,
וכל הימים שיחקנו ב"נדמה לי".
היום בדרכי אלייך
סובבתי על עקביי,
בחזותי שנטרפה דעתך,
ובראותי אובדן צלמך.
שובי לאישך,
שקעי בדיכאונך,
בכי על מר גורלך,
ואני אשכח מדבשך.
לא תוכלי למחות הזיכרונות
אך תינצלי מן התקוות.
אהיה רק עבר, לא עתיד,
כי לנפשך אין בדעתי להזיק.
מעשייך המטורפים הם ההוכחה
והם שהביאו להחלטה.
27/03/01 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.