[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
פרידה מכורח

התותחים שוב רועמים
ואותי שוב צריכים...
אני הולך אך עוד אחזור
וגם אם אתעכב את דמותך אנצור;
את כולך שלי, אהובתי.

כבר מחכים לי בבסיס;
אל נא תחמיצי פנים,
מחר אחזור,
אז הניחי הראש
ולכי לישון;
שלווה - רוצה אני אותך לזכור.

כן, לקחתי כל הצידה בתרמיל
ואין צורך בכלל שתדאגי;
נכון, השעון מורה על שעת פרידה
אך רק לגופינו ולא לאהבה.

עכשיו אצא בצעדים שקטים
לפני שיגיעו השוטרים הצבאיים,
מחר אחזור...
אם לא אקבל כדור בראש.

כן, תמונתך בארנקי,
שלום לך אהובתי...
שאחזור אביא לך פרח עמי
ובאין חזור - יביאו לך פרח לזכרי...


10/11/03 ©







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.

אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/4/06 9:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה