והיא הולכת ומתרחקת מהעולם
סבוכה בתוך סילון עשן
נישאת דומם על כנף הרוח
אל ערפילי ענן

אתה מביט בה מקרוב
ולא רואה דבר
רק את דרכה הארוכה
אל הירח המואר

חושב לעצמך
לאן היא נעלמה
האם בלעה אותה האדמה?

הן היא היתה לך
זרעון קטנטן של אשליה
אשר נטמן ברוך בין רגב העפר

אתה מביט בכוכבים הנוצצים
אשר ידעו תמרות עשן
מעוף נצים
שולף ללבנה את הקוצים
והיא כולה שלך
רכה ונעימה
שוב מלטפת ברכות את בדידותך

איך לא סיפרו לך בילדותך
כי מזרעון קטן של אשליה
תצמח חמנייה מול חלונך
כמו צמח בר.