|
והיא הולכת ומתרחקת מהעולם
סבוכה בתוך סילון עשן
נישאת דומם על כנף הרוח
אל ערפילי ענן
אתה מביט בה מקרוב
ולא רואה דבר
רק את דרכה הארוכה
אל הירח המואר
חושב לעצמך
לאן היא נעלמה
האם בלעה אותה האדמה?
הן היא היתה לך
זרעון קטנטן של אשליה
אשר נטמן ברוך בין רגב העפר
אתה מביט בכוכבים הנוצצים
אשר ידעו תמרות עשן
מעוף נצים
שולף ללבנה את הקוצים
והיא כולה שלך
רכה ונעימה
שוב מלטפת ברכות את בדידותך
איך לא סיפרו לך בילדותך
כי מזרעון קטן של אשליה
תצמח חמנייה מול חלונך
כמו צמח בר. |
|
|
גירגשקאן
אונגלשזאן.
גברת גילדנהורן
מביאה אותה
בפתגם סיני עתיק
שנכתב
בפורטוגזית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.