ושוב אני תוהה
מה אנחנו עושים כאן בעצם
בוהים מול המסך- הקר, המרצד
השיגרה הזו שוחקת עד עצם
מכה בקירות הלב
ללא רחם
כל הקולות הרועמים משתיקותיה
מרעידים את היקום
יומם וליל
בוילונות המכסים חלונותיה
נוגע ההד
וחוזר
ושוב אני תוהה ומהרהרת:
הרי יש לנו עתיד משותף
אך לא יודעת אם לפני חומר נפץ
שסכנתו רק תלך
ותגבר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.