עוד לילה לאור ירח מלא
ואתה פה חסר
למלא את סל בדידותי
באור זהב, נוגה
קטיפתי
עוד לילה
וענן מזדחל
כמו נחש ענק פעור פה
ובולע ירח מלא
כמו היה הוא עכבר תועה
ומוחץ את כולו בשריריו
עד סוף האור
עד פרפור הזנב
ואני מביטה בו מכאן
הוא נבלע וכמעט נעכל
ותוהה כשדמעה בעיני:
הטל הניגר על הרחוב הדומם
ונוטף בעדנה על פרחי השדה
האם הוא טיפות של ירח מלא
שליווה את לילי
בלעדייך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.