אני נוהגת ללכת תדיר להופעות של הלהקה ההיא,
עם הזמן למדתי להכיר את השמות של הנגנים והנפשות הפועלות
ולמדתי לראות איך הגיטריסט מביט בי בתשורות עיניים ומתפלא,
רואה אותי מתמכרת לקצב למילים. רואה איך הסקס נוזל מתלתליי
ואני מביטה בו עמוק לתוך העיניים
ואגן הירכיים שלי לא נותר קבוע לצלילי הגיטרה והתופים,
והעיניים שלי נעות בין עונג עצום לתאווה פקוחה
ואני סקסית מוסיקלית ויודעת מתוך עיניו שכך אני נראית.
והוא מביט בי מבטי זימה גנובים ובורחים ואני רואה.
משחקת איתו בחתולים ועכברי עיניים,
קצת אדישה קצת מביטה.

בהופעה של היום שיחקתי איתו יותר מהרגיל,
והוא ניסה לאתר אותי ואני עצמתי עיניים ונעתי בכסא
לצלילי המיתרים שלו, והוא מביט בי
חורץ את חולצתי סכינים יפנים של עיניים סקרניות ומלאות תאווה.
אני מתמהמהת בסוף ההופעה, מחכה לחברה שיוצאת מהחנייה
בינתיים אני יושבת על הספסל מול יציאת האמנים
ומתכרבלת במעיל מהצינה שמכתיב החורף.
הוא יוצא אל הרחוב עם הנרתיק של הגיטרה,
עוצר, מניח את הנרתיק ומדליק סיגריה, מביט סביב
נתקל בעיניו בי ומחייך במבוכה קלה, הוא מרים את הנרתיק
וניגש אליי לספסל, הוא שואל אותי לשמי, ואני עונה "מיקי"
ואז קוראים לו מההסעה של האמנים, הוא שואל אותי אם אסכים
להסגיר בידיו את מספר הטלפון שלי
ואני מקשה במעט: "אני לא בטוחה, אתה פסיכוטי?!"
הוא צוחק: "כן, מאוד פסיכוטי". אני צוחקת ורושמת
על כף ידו במספרים גדולים עם עט את מספר הטלפון שלי,
אני רושמת מספר מספר לאט לאט,
אוחזת את ידו כדי שיקל לי לכתוב
ובו בזמן מתענגת על מגע עורו
הוא רץ להסעה, מחייך אליי לפני שנסגרת הדלת של הוואן.
חברה שלי חוזרת עם הרכב אני נאספת לתוכו - חוזרת הביתה.

שעת ערב, יומיים אחרי הכנתי לי חלב עם שמונה קוביות שוקולד לבן

אני יושבת ולוגמת את החלב הלוהט והמתוק, לגימות קטנות,
מביטה בחלון החוצה אל הכפור והגשם, הבל פי
מעשן את האוויר בחומו, הטלפון מצלצל, מטריד
על הצג רשום שהמספר חסוי, אני לא אוהבת חסויים
אני עונה בענייניות: "כן". הוא אומר שלום ואני עונה "שלום"
ואז הוא מזכיר לי שהוא יניב הגיטריסט, וטון השיחה משתנה
אני מחזירה את הרוך של השוקולד לקולי, הוא מחייך אליי טלפונית

כשהוא מזהה את השינוי - שואל לשלומי, ואני אומרת שטוב
ומבקשת לעבור לשוחח בטלפון רגיל, שם עדיף לי
(אני לא מגלה לו כמה סקסי הקול שלי בטלפון רגיל
כמה שהוא מניע את התאווה הגברית לקצה גבול היכולת)
אני מנתקת את הסלולארי והוא מצלצל שוב
אני עונה בקולי האמיתי - רך ונמוך, הוא מתפלא ואומר לי
שהקול שלי שונה לחלוטין בטלפון רגיל ואני צוחקת בתוכי
אנחנו משוחחים והולכים, את כל הנושאים שבעולם דיברנו
אחרי שהתגברנו על המבוכה הראשונה, השתיקה הבתולית.
שוחחנו על העבודה שלי, הלימודים, אמא שלו
כשהגענו למוסיקה אני מבקשת שינגן לי משהו בטלפון
הוא צוחק ואומר שזה לא ממש הולך בטלפון, ושעדיף שאבוא
ואני מזהירה אותו בצחוק: "אני עוד אבוא" והוא שולף: "בואי"
אני צוחקת במבוכה ואומרת שעוד מוקדם לזה,
ושנדבר כשאהיה בתל אביב השבוע
אנחנו ממשיכים לשוחח שעות ארוכות
ומסיימים חמש שעות לאחר מכן כששנינו מותשים ומחייכים
והוא לוחש לי שאני מקסימה ואני לוחשת לו
שהייתי מנשקת אותו עכשיו
והוא, בולע את הרוק שבגרונו
ומשתעל שיעול של מבוכה.
(יתרונות טלפוניים)

שלושה ימים אחרי הייתה לי בחינה באוניברסיטה,
הגעתי לתל אביב להיבחן, צלצלתי אל יניב אחרי - כי הבטחתי
אמרתי לו שאני אחרי אוניברסיטה,
והוא שאל אותי אם בא לי להגיע אליו,
אמרתי לו שאני אשמח להגיע
למרות שלא הייתי בטוחה מה מצפה לי.
הוא שאל מאיפה לאסוף אותי
אמרתי שברח' חיים לבנון ליד האוניברסיטה
הוא אמר שהוא יגיע תוך 20 דקות,
רצתי לשירותים באוניברסיטה
סידרתי את התלתלים ושיפצתי את האיפור,
לא הייתי מוכנה - לבי זעק מהתרגשות וציפייה
ובתחתוניי הצטברו הורמונים.

רצתי ממדרגות האוניברסיטה וראיתי אותו מתקרב עם הרכב
מגניב מבט מחייך לכיווני, אני עם הילקוט שלי מסרבת לגדול
חייכתי אליו ונכנסתי לתוך הרכב, מביטה בו מבט סקסי ומבויש
הוא חייך חיוך קטן וסקסי, הסיט את השיער הפרוע שלו, ונסע משם
מביט קדימה אל הדרך הנפרשת, פיקת גרונו נוסעת מבוכה

אחרי כמה דקות, הוא שאל אם אני רוצה לשתות משהו,
ואני אמרתי לו שאשמח - מבחני סטטיסטיקה הם עניין מצמיא,
הוא צוחק אליי, נוסע לליבה של תל אביב ועוצר בבית קפה.
לשמחתי תל אביב טובה אלינו ואנחנו מוצאים חניה מייד,
הוא לוחש לי שאני עושה לו מזל כשהוא מנתק את חגורת הבטיחות,
ואני מחייכת מרגישה את התאווה שוטפת אותי גלים גלים.
אני משאירה את התיק במושב האחורי ויוצאת לבית הקפה
אנחנו מחייכים זו לזה ונכנסים ביחד לבית הקפה,
הוא אוחז את הדלת בשבילי ואני נכנסת שטופת חיוכים
אנחנו מתיישבים ומתחילים לשוחח,
הוא מצחיק אותי ואני נראיתי לו
כריזמטית ומרתקת למרות שלא עשיתי שום דבר מיוחד,
הוא מתאהב בי מרגע לרגע, השוקולטה שלי מגיעה
ואני לוגמת אותה לאט תוך שיחה, שוקולד כבד ונכון
אני שותה את הקצה בכפית כמו שאני אוהבת לאט לאט לאט
כמו נדדתי שנים לקראת השוקולד הסמיך והחלב האלו איתו
מבלי משים אני מלקקת את תכולת הכפית בלשוני ומביטה בו
והוא מביט בי מבט תאב ופיקת גרונו לא מותירה מקום לספק
כשהיא נעה ובולעת את התאווה במנות רוק קטנות מעלה מטה
מכנסיו המוסתרים מעיניי תחת שולחן הקפה משתנים, אני יודעת
בעוד אני מלקקת את השוקולטה שלי כפית כפית
הוא מחייך ואמר שכדאי שנזוז
אספנו עצמנו במעילים ויצאנו אל הרחוב
ואני ראיתי במקרה איך משסע מעילו הארוך מציצה בליטה
והוא ממהר לסגור את השסע שלא אראה, ואני מחייכת ביני לביני
נכנסנו אל הרכב ונסענו אליו הביתה, בדרך הוא סיפר לי
על פרויקטים מוסיקליים שהוא נוטל בהם חלק עכשיו
ואני ביקשתי לשמוע דברים שלו, סולואים שהוא כתב בעצמו
הוא חייך אליי חיוכים גדולים של יוצר שמוצא במה
עצר את הרכב והזמין אותי לביתו
כשכף ידו פרושה ומזמינה אותי
פנימה לתוך ביתו וחייו

ביתו היה נעים, רהיטי עץ כבדים בצבע מייפל
קו נקי ופשוט, כרי סטן רכים וגדולים סדורים על הספה,
קטורת טובה מקיפה את הבית בריחות רחוקים. הוא מזמין אותי לשבת
אני מניחה את הילקוט על השטיח, מתיישבת על הספה מקשיבה
לקול הרך של הגוף שלי כשהוא נבלע לתוך הרכות הזו,
הוא שואל אם אני רוצה משהו ואני עונה בחיוך:
"איפה השירותים", הוא מצביע לכיוון השירותים
ואני ניגשתי לראות מה רטוב לי בתחתונים
אני נכנסת לשירותים, גזרי עיתונים משעשעים סדורים על הקיר
אני פושטת את המכנס שלי, מתיישבת ובוהה בתחתוני
זו התאווה הרטובה שלי מפיקה נוזלים,
ניגבתי בנייר את מה שאפשר וניסיתי להשתיק במעט
את הקול הפנימי שזעק שוב ושוב: "אני רוצה אותו!"
לבשתי את התחתונים והמכנסיים,
שטפתי ידיי מראיות הורמונים,
סדרתי את התלתלים מול המראה ויצאתי לקראתו,
מצאתי אותו במטבח מסדר משהו, הוא חייך אליי
"מה את רוצה לעשות", שאל אותי, "נגן לי כמובן", עניתי,
הוא חייך חיוכים גדולים של מוסיקאי וכיוון אותי אל הסלון
בסלון שני כנים של גיטרה, אקוסטית וחשמלית ומגבר קטן
הוא מחבר את החשמלית אל המגבר מציץ אלי, אני דרוכה
הוא מתחיל למנגן לי, גופי נע לקראת המוסיקה שלו והמקצב,
והוא מביט בי בתשומת לב יתרה, מבקש שאשיר איתו
אני נסחפת לתוך התווים, נבלעת ומקשקשת מילים ללא פשר
כך שעות עוברות ותווים וצחוקים וניעות גוף ומנעד קולות
מצטרפים אלו לאלו לכלל הרמוניה מושלמת
של תאווה, מוסיקה ושני אנשים שמצאו
אני מביטה בשעון ברגע של מודעות ואומרת שאני חייבת לרוץ
יש לי אוטובוס אחרון בחצות, ואני חייבת להספיק
הוא אומר שאני יכולה לישון אצלו אם אני רוצה,
נושכת את שפתיי וחושבת אם כדאי למהר
התאווה לא מותירה לי ספקות, אני נשארת
צלצלתי להודיע להורים שאני אצל חברה
ולא חוזרת הלילה, דיברתי בצרפתית
זה קצת הדליק אותו.

אחרי שסידרתי את העניינים האלו, אני שואלת אם זה בסדר
להוריד את המגפיים הלוחצים שלי, הוא צוחק בקול
אומר שזה כרוך בתוספת תשלום, לוחש לי
שאני כל כך מתוקה שהוא מת
אני חולצת את הנעליים, נותרת גרובה על הספה שלו
נשענת בנוחיות על הספה והוא ממשיך לנגן לי
גופי לא נותר אדיש ונע לפי הקצב, תנועות מדודות
כמו חתולה מוסיקלית אני מתפתלת עם האגן לצלילי הגיטרה
והוא מביט לי עמוק בעיניים, כבד כבד
בעוד ידיו מתבלבלות בפריטה,
הוא חדל לרגע מנגינתו ומבקש לנשק אותי
אני מחייכת ומשפילה מבט, מסכימה בלי קול.
הוא מנשק אותי בעדינות, שוב ושוב
נשיקות צמר גפן מלאכי הניתק מאלוהי הרכות כדורים כדורים
חצאי גרמים הנופלים ברכות על שפתותיי, נטיפי רכות ורוד ורך
ואז, הוא מחבק אותי קצת ואני נענית לו, מתירה לגופו להתעקל
עם חיטובי גופי לחלוטין, נענית לשאלת גופו ועונה בתשובות גוף
כריות שדיי לוחצות את פטמותיו הקשות עד כניעה,
הבל פיו על כתפי - הוא מעביר את שיניו על עורפי,
הצמרמורות הופכות אותי דרוכה
פי מפיק אנחות ללא קול, עיניי מתגלגלות מעלה אל העונג
הוא מחבק יותר ומנשק ועוצמת החיבוק שלנו גוברת והולכת
כמו מישהו סיבב את כפתור החיבה הגופנית לעוצמות מקסימאליות,
הוא מחבק אותי לתוך גופו ונע, בגדיו נוגעים במיתרי הגיטרה
ומשמיעים פריטה מקרית במגבר, הוא ממשיך לעצום עיניו
ומנתק את הגיטרה מהמגבר מבלי להביט בם
מניח אותה על ספה סמוכה מבלי לעזוב אותי
הוא מאמץ אותי לחיקו בכוח גובר
ואני מרגישה את תפארת המכנסיים שלו,
נוגעת בין רגליי.  

התנשקנו שוב ואני מצצתי לשונו תוך יניקה
והוא יצא מדעתו, רצה עוד.
ובינתיים מבלי משים, התחלתי מניעה את האגן שלי
כנגד הפתעת המכנסים שלו, והוא שוקט בגופו,
רק משחרר אנקות עונג קטנות,
אחרי רגעים התעשת והחל להניע את האגן שלו לקראתי קטנות,
ואנחנו יחד אסופים זו בזה, כפקעת תשוקה
המאיימת להתפוצץ בכל רגע
הוא מביט בי מבט תאווה מוכן
ואני מושיטה ידי לקראת מכנסיו, מגששת.
העיניים שלנו מעורפלות מתשוקה גדולה
ואנו חוצים בין ענני התאווה
עוצרים לרגע, מביטים בעיניים פנימה, ומחייכים חצי חיוך כבד
פוקחים שוב פיות לנשיקה מלאת תאווה ותנועה לשונית
אני פורמת שני כפתורים מחולצתי, שדיי קורצים ברמיזה
ואני מכוונת ידיי לפטמותיו, ממוללת אותן בידי
והוא עוצר מתנועת הנשיקה, לשחרר לתוך פי הפקוח אנחת עונג
ואני מכוונת את פי מהנשיקה לפטמתו הימנית הזקופה
ומזמינה נשיכה ואני מוצצת אותה בתאווה וואקום
שכמעט ואני חולבת ממנה טיפות זימה
הוא מכוון את ידו לישבני והוא נע עם היד לאט לכיוון פי הטבעת
מאתר נקודה דמיונית בג'ינס שלי ולוחץ באצבעו בכוח
ואני בתוך פטמתו נאנקת, חדלה ממציצת פטמתו
והוא ממשיך ופורם חולצתי הלאה ממני
משכיב אותי על הספה הקטנה
ואני פורמת חולצתו מעליו במהירות
והנה הלבבות שלנו, מנהלים שיח פעימות
ליבו ולבי נלחצים זה כנגד זה
והמגע והבשר והתאווה זוכים לליטרת בשר פועמת.

הוא מתרומם מעט מעליי מביט לשדיי בחיבה, חופן שד בעדינות
מקרב אותו לפיו ולומד אותו בלשונו, בסיבובים
כמו גיאוגרף שגילה גבעות גוף חדשות
לא נסתר ממנו דבר, הוא חוקר בי
ואני חורצת בגבו פסים פסים בציפורניי בעדינות רבה
מחבקת אותו, ומבלי משים האגן שלי נע תחתיו סיבובים סיבובים
להרגיש את בליטותיו הטופוגרפיות בגופי עטוף הג'ינס, עוד ועוד
עיניי עצומות, והוא מכוון ידיו לרוכסן הג'ינס ואני עוד נעה
רגליי מחוץ לספה הקטנה, והוא מפסיק לרגע בודד מאהבתו
מאיץ בי בקול עמום מתאווה: "לחדר לחדר, עכשיו!"
והוא קם מעליי, ממשיך לגעת בשדיי תוך הליכה
ואני עצומת עיניים, מרשה לו להוביל אותי לחדר במשיכות פטמה
פתאום הוא עוצר במסדרון ודוחק אותי כנגד הקיר הסמוך,
פוקח את רגליי ומרים את אחת הרגליים שלי מעבר לכתפו,
והוא בא והולך בי מכנסי הג'ינס עוד עלינו,
אבל לתאוותו אין ספק
מכנסי הג'ינס שלו זקופים ולחים
והתחתונים שלי ספוחים בתאווה לחה,
והוא נע במרכז הג'ינס שלי - אני נאנקת
ומרגישה את איברו המכובד בין חיבורי הג'ינס שלי,
"הו, כן", אני לוחשת לאזנו והוא ממשיך ומאיץ בתוכי
בכוח ובתאווה הולכת וגוברת, אני מרגישה את הכוח הגובר
ואז הוא חדל פתאום, מוביל אותי לחדר הקרוב,
ורגלי עוד על כתפו והוא עוד במרכז הג'ינס שלי
דוחק את מרכז התאווה שלי באיברו הדוקר בי

אנחנו מגיעים אל המיטה הגדולה שבמרכז החדר, לאט ובקפיצות
המיטה מלאה חפצים ובגדים, הוא מניח לרגע לרגל שלי
ומתכופף אל המיטה, ביד אחת הוא מסיט במהירות
את כל החפצים והבגדים מהמיטה, והם נשמטים
מפיקים מיני קולות. משהו נשבר אך לא אכפת לו
המיטה ריקה עכשיו, סדין סאטן שחור ומזמין אותנו
לבדוק את כוח הקפיצים מול תאוותנו הבלתי מרוסנת,
הוא מצביע על מרכז המיטה ואומר לי בעיניו שאשכב שם לקראתו,
ואני ברוח שובבית מחייכת אליו כשהוא מושיט ידו
לכפתור הג'ינס שלי, הוא חשב שאמשיך להיות עדינה איתו
עכשיו אני כבר יכולה להרשות לעצמי, אני מפילה אותו אל המיטה
מסיטה ידו ממני בכוח רב, הוא מביט בי מופתע, לוחך שפתיים
אני מתיישבת מעל מכנסיו בתנועה אחת, מתחילה לנוע
עם האגן בתנועות גליות הולכות ומתחזקות, הוא גונח
ומכוון ידיו אחת לפטמתי ואחר לכפתור הג'ינס שלי
ואיני מניחה לו. אוחזת את כפות ידיו לתוך המזרן
לוחצת בכוח ולא מניחה לו לזוז, עכשיו אני!
אני חדלה מגהירתי מעליו וניגשת לגבעת מכנסיו
פוערת פי לרווחה ומוצצת את האיבר הנפלא שלו עם ציפוי המכנסיים
והוא מתפתל ומתפזר, אני פורמת כפתור בג'ינס שלו והנה מציצים
תחתוני בוקסר אדומים ורכים מכותנה,
מבליטים את חיטובי גופו, האיבר הזקוף והקשה שלו
אני מפשילה מכנסיו מעליו לאט, עוד אוחזת את ידיו,
נעליו נפרמות והוא נענה למגעי,
כמו היה חומר רך וכנוע ואני היוצרת,
והוא משתחרר מאחיזתי פתאום מנסה שוב,
את כפתור הכניסה של הג'ינס שלי

הפעם אני מתירה לו לפרום מעליי את הג'ינס והוא מביט בי לאט
ככל שנגלה הבשר והולך, הוא אוהב בעיניו את התחושה, הבשר
והריח.
הוא מלטף אותי, מגיע לתחתונים ומבקש להפשיל אותם באצבע בודדת
ואני אוחזת בידו בכוח - לא מרשה! והוא מנסה שוב במעלה החזייה
ואני לא מרשה לו, ברגע אחד אני אוחזת את שתי ידיו לאחור
ומצמידה אותן אל המיטה בכוח שוב, עכשיו אני!
נשכבת מעל תחתוני הבוקסר האדומים שלו,
מצמידה אגן לאגן ולא נעה
הוא צוחק בתאווה ומבוכה, מביט בי יושבת מעליו,
אני מקרבת את פני לפניו הוא מוציא לי לשון בהתרסה
ואני תופסת את לשונו הצוחקת בשיניי - חצוף שכמותו!
מעבירה אותה בין שפתיי ומוצצת אותה בכוח
והוא מתפתל תחתיי נאנק, אני מתחילה לסמן עיגולים באגן
כשהוא ובליטת מכנסיו צמודים בין רגליי,
הוא מנגן לי מנעד אנקות בקולו התאב
ואני מוצצת את לשונו ומרפה לחילופין

אוהבת את בשרו הנמהל בבשרי,
את אהבתו והבנתו לתשוקותיי המופרעות
המאלצות אותו לאיטיות ומינונים נמוכים וארוכים של משחקים,
שליטה ותאווה לבושה למחצה. כך אני אוהבת את הגיטריסט שלי,
קשוב לתאווה היצירתית שאני רוקמת לאט לכדי תאווה רציפה הבנויה
מחלקיקי סצנות ומקומות, מפעם לפעם פורמת פריט לבוש
מתירה לו לעיתים עוד חלקיקי בשר חשוף ממני
והוא רק מחייך מתחת להבעת הגיטרה
הנסוכה על פניו הרציניות את המוסיקה.

ואני מגדילה את העיגולים באגני,
מסמנת עיגולים גדולים איטיים עמוקים,
והוא מנסה לקום ולהרפות את אחיזתי בידיו,
ואני מקשה עליו את האחיזה ואנחנו נאבקים בכוח,
אני אוחזת אותו עם האגן לפיתת עונג עצומה,
שתי רגלי סוגרות עליו והוא מנסה לקום מעליי
ואני לוחצת - נעה עם אגני מול חלציו
והוא מרפה ממאבקנו ונופל שדוד ונאנק תחתיי
אינו יכול לבלבולי העונג שלי,
ואז ברגע פוקוס אחד
הוא לופת אותי בכוח, הופך אותי על גבי במפתיע
אני צוחקת בעיני והוא בולע את צחוקי בנשיקה לחה
גוהר מעליי בתחתוניו לוחץ באגנו אותי לתוך המיטה
ואני נאנקת בלחש "עוד עוד", לוחכת אוזנו בשיני
הוא קם עומד עם ברכיו מתחת לפניי ומביט בי ממעל
אני מניעה את לשוני על השפתיים, מרגישה את הנפיחות
את התאווה נושכת שפה, שיני נעות מעצמן -  
אוחזות את שולי הבוקסר האדומים שלו  
ומפשילה אותם מעליו
לאט לאט נגלה לעיניי ישבנו השרירי,
סימני ערווה והפתעת מכנסיים
מפתיעה והולכת זקופה ונכונה
ואני נשכבת תחתיו
והוא גוהר בעדינות מעליי, עירום וגאה
איברו הזקוף נע מעל תחתוניי, ואני עוצרת אותו ברגע
יורדת עם כל הגוף ולאט לאט מכוונת שפתיי אל איברו
פוקחת את פי לרווחה ובולעת את גאוות מכנסיו לתוכי
אני מכווצת את השפתיים סביבו מוצצת בחזקה ומרפה לחילופין
בכוח אני נושמת אותו לתוכי מריחה את עסיס גופו באפי
אני מוצצת את כולו לתוכי מתחילה בכיפה המפוארת
ובולעת עוד ועוד ממנו עד לבסיס תפארתו
ממשיכה ומוצצת אותו בכל הכוח
משחקת בינתיים עם עיגוליו
בעדינות רבה

הוא טומן ידו בתחתוניי ואני מוצצת אותו בכוח
הוא חדל לרגע, המציצות שלי מוציאות אותו מכלל ריכוז
אני מנצלת את חוסר הקשב הרגעי שלו
ומזיזה את אגני לכיוון איברו החשוף
עיניו עוד עצומות, גופו מהופנט ודרוך מעונג,
הוא מתעשת לאט טומן ידו בתחתוניי,
מכון אצבעותיו לתוכי פנימה
נוגע בלחות הנוזלית שבתחתוניי נע פנימה
לוחץ בכוח את אצבעותיו הנבלעות בי
וגופי מתפתל וגבי עורך קשתות עונג קמורות
מנעד גניחותיי עמוד לוחך באוזניו עוד עוד, חזק!
והוא מחייך ולוחץ, מצרף עוד אצבע ועוד אחת
לוחץ במקצבים משתנים עוד אצבעות לתוכי
ואני עמוסת עונג, מורידה מעט את התחתונים,
והוא מסיר אצבעותיו ממני
ופורם את תחתוניי מעליי ברסיס רגע, מניח מעליי את איברו השלוח
רגליי נפקחות כדלת אוטומטית בסופר של תשוקה, הוא מניח
את קצה איברו בפתח כניסתי ומתמהמה, מחייך אליי
מניע עם אגנו את איברו ליד פתחיי המשוועים לאונו.

הוא משרבט עם איברו קווים ופסים בפנים ירכיי
מצייר עיגולים בכיפת איברו, ריבועים קלים ולא בא בתוכי,
ואני מתפתלת תחתיו ויוצאת מדעתי: "בוא כבר!"
התאווה והאהבה מערבבות עצמן לדעת
ואני מרימה את גופי מהמיטה אליו,
מביטה בעיניו קרוב קרוב מלקקת שפתיו בלשוני
נוטלת עם ידיי את איברו ומכוונת אותו לכיוון ביאה,
מלטפת את גבו ולוחשת לו בקול עמוס זימה: "בוא!".
והוא בא בי לאט אני מרגישה את הדרך בה
איברי מפלס בשרו ומגמיש שריריו לקראתו
לכבוד איברו הנע בקרבי לעומקי ודרכי עוד ועוד
על כל מילימטר גובר מנעד האנקות שבקולי
והוא נושך שפתיים ונע לאט לאט, בא בי עמוק יותר ויותר,
מגביר בעדינות את המקצב והעומק - בא והולך בתוכי,
בא והולך בי ואני נענית לו עם האגן, מניעה סיבובים סיבובים
והוא נע בי פנים וחוץ, ואני חשה אותו בתוכי
מגביר עוצמה למקסימום, מכאיב לי
ואני זועקת תחתיו, אוחזת בפלחי ישבנו
ומרגישה את העוצמה שלו מכה בתוכי שוב ושוב
מגניבה בלחש אצבעותיי לפי הטבעת שלו, אצבע אחר אצבע
לוחצת בעדינות מרגישה אותו נאנק בקול מלא תאווה,
הוא יוצא מתוכי והופך אותי במהירות - אני עומדת על ארבע
והוא, נע מאחורי גבי לוטף את העור לאורך חוט השדרה שלי
ואני מקמרת גבי כחתולה, מתפתלת תחת אצבעותיו
והוא בא מאחוריי, משחק בפתחי האחר
מסמן עיגולים בכיפת איברו, נוגע בפי הטבעת
ולוחץ לאט לאט לתוכי את איברו הזקוף, ואני גונחת בקול
מערבבת זימה עונג ודמעות כאב: "עוד! חזק! כן!"
קורעת את הקירות בזעקותי, הוא עוצר לבדוק שאני בסדר
מקרב עיניו אלי, ואני מחייכת דמעות
אומרת לו בקול: "תמשיך טמבל, תמשיך!"
הוא לא אוהב שקראתי לו טמבל, חיוך ממזרי עולה בו
והוא לא מרחם עלי עוד, לוחץ את איברו לתוכי בכוח
אצבעותיו מתקבצות להתעלל בי בפתח הנוסף
והוא חודר בי משני הכיוונים, מאתר את הכאב
את הבלבול שבו אני שרויה ומרוצה
מעניש אותי בכאב התאווה
לא מרחם עוד
אני מגניבה ידי לזוג העיגולים שלו
ממוללת אותן בין ידי בעדינות מרגישה
איך הן מתנפחות ומתקשות, באחוריי איברו
זקוף ומתחיל לנוע בו נוזל גלים גלים
מנעד קולו גובר והוא דוחק אותי בכוח רב יותר
בא בי בעוצמה וזועק "כן!, כן!" ואני איתו עולה במנעד
"כן!, כן!" האנחות שלנו מתערבבות לגבהים לא נתפסים
המיטה נעה מעוצמת התנועה שלנו, פסגת תאווה מופלאה
לפתע הוא מזרים לאחורי סילון זימה חמה לבנה
הוא רוכן מעלי, מחבק כשאיברו עוד ספון באחורי
אני נשכבת עם פני למזרן והוא מעלי
שנינו מותשים ושדודים לא זזים
פטמותיו מסמנות בגבי
נשימות ונשיפות של אחרי
רסיסי אנקות דקים

איברו משתנה ונחלץ מתוכי,
עסיסו נוזל על פלחי ישבני נוגע בסדין
יוצר מקווה זעיר
ופורה
זרעונים חיים
מדברים עם סאטן שחור
סודות של תאווה גדולה
ראיות  קלושות לכך
שהיינו סערה

נכתב לראשונה דצמבר 2002
עבר עריכה מחודשת ודיוק ביולי 2006