אין לי חיבה יתרה למסיבות, אבל הוזמנתי לארוע של חברים.
לא יכלתי לסרב לחברים.

ערב יום שלישי, רגעים אחרונים מול המראה
שפתיים בשרניות נמשכות ברפרוף
באדום ובשקוף של פיתוי,
אני מתירה לשיער להיתלתל כמו הפרא שאני,
והעיניים נמשכות בקווי עיפרון חתוליים.
לבשתי אדום כמו התאווה עם כחול כמו הסקס
למרות שלא הייתי צמאה לגוף,  
רק רציתי להתערבב
בין החברים האהובים שלי
לגנוב כמה מילים של תבונה
ולמצוא רגע של שקט ושלווה
בתוך כל  האמוק של המעשיות החיים
והעניין של להיות סטודנטית.

נסעתי למועדון מריחה וחתולית, תוך רגעים באה אהבה בקרבי,
חברים ועולם עטפו אותי בחיבוקי כוח ושקט והייתי פשוטה ונאהבת.
ואז הוא הגיע, האיש שמעולם לא היה שלי, כל הסקס-אפיל שלי,
כל היופי שהמצאתי וכל המחשבה באיפור ובבגדים ואיני יכולה לו.
הוא מחייך אליי נושק לי בנימוס וממשיך למסיבה,
ואני עוד מתערבבת בחבריי מדברת צוחקת
ומזיזה את גופי לקצב המוסיקה
הפועם בבטני בחזקה, כמעט בכאב.
מביטה לעברו ורואה אותו יוצא עם אישה
בשיער חצי קצר ועיניים רעות,
והם נעלמים לתוך הלילה
ומעבר למועדון.

ואני נופלת בצניחה חופשית
אל תוך הצער והאין השואב אותי אליו,
והנה אני חוזרת למקומות בם אני יודעת הכל
ומבלי משים הנה אני מלקקת את השפתיים בעדינות,
נושכת אותן ומתנהגת כמו אחת שמחפשת נחמות-גוף
בחיכוכי בשר ומטעמים אלכוהוליים.
הזמנתי לי מנה כפולה של דרמבוי,
ואני לוגמת אותו בלגימות גדולות,
מרגישה את הסחרור הקל והמחייך כשהגוף מופתע

אני קולטת מבט קטן של גבר חסון מצידו האחר של הבר,
שיער שחור, קוצים פרועים מסודרים חכם,
הוא מחייך אליי ומרים את כוסו לחיי,
אני מגיבה במחווה דומה
ולוגמת את המשקה עד סופו
קורצת לו קטנה ומנידה בראשי לכיוון היציאה.
ואני יוצאת מהמועדון באמתלת טלפון והוא אחריי לאט לאט,
מובילה אותו בפסיעות מהירות לסמטה קטנה וחשוכה,
מסמנת לו באצבע דקה ומתפתלת להגיע אלי,
הוא מגיע, גבוה ממני לבוש גופיה שחורה
שרירי הכתפיים שלו מציצים קורצים אלי,
פניו עדינות, אני מביטה בו קרוב

והוא פותח את פיו אומר:
"נעים מאוד אני..."  
ולפני שהוא מספיק לומר את שמו,
אני נושקת לפיו, מחדירה את לשוני לתוך פיו
מחפשת, והוא עוד מופתע - כשאני נושכת את שפתיו.  
אני לא רוצה לדעת מה שמו, אני רוצה שיכאיב לי,
שיעשה שאשכח. והוא משתף פעולה
מרים את זרועותיו החסונות
ומחבק אותי לעברו
מחדיר לשונו לפי
ואני מוצצת אותה חזק ובכוח
והוא מצמיד אותי אליו ואני מרגישה אותו
מתקרב והולך אליי, פטמותיו נדלקות לתוך בשרי
ומסמנות בחזי שתי נקודות זקופות,
מכנסיו משתנים ונפחם גדל והולך
וגופי צמא לכאב.

אני מושיטה ידי תוך נשיקה למכנסיו
ואני נוגעת באיברו הגדל מלטפת קלות ואז מפסיקה.  
מביטה לו עמוק בעיניים ניגשת לקיר בסמטה ונשענת עליו,
פוקחת במעט את רגליי ומכוונת את ידי לערוותי,
אני נוגעת בי ומתפתלת על הקיר
לאט לאט פוקחת רגליי יותר ויותר,
הוא מביט בי ונושך שפתיו בכוח, כמעט עד זוב דם.
מביט בידיי, ומשהו באזור חלציו מתפתל ותופח,
והוא מתקרב והולך והנה הוא סנטימטרים ליידי
ואני עוד נוגעת בי. הוא נוטל את ידי הנוגעת
מסיט אותה לצד, לוחץ אותה אל הקיר,
נצמד אליי בכל הכוח
ואני מניפה רגל אחת הלאה לפנות לו מקום לתוכי.
והוא לבוש נע בי קטנות, פנים וחוץ פנים וחוץ
בקצב משתנה ואני נאנקת, צמאה לכאב
והוא ממשיך ומאיץ ומתקרב לכדי מיצוי הכאב שרציתי.

אני מורידה את הרגל, והוא מביט בי אולי קרה משהו,
מפסיק לרגע וקולט שהנה אני, פותחת כפתור בג'ינס שלי,
פוקחת חלק מהרוכסן. מושיטה ידי לתפיחת המכנסיים שלו,
פוקחת כפתור ומתכופפת לפקוח את רוכסנו בשיניי,
הוא עוצם עיניו ואני אוחזת בשיניי את הרוכסן ופורמת אותו לאט,

אני שומעת בשיניי את הינתקות החלקיקים ורואה איך מציצים
תחתונים שחורים תפוחים מבעד לרוכסן הפתוח,
אני מגניבה לשוני פנימה ונוגעת בסימני תחתוניו נגיעות קלות,
הוא יוצא מדעתו ומפשיל את מכנסיו לאט לעבר הקרקע ,
אני מגלה את כל תחתוניו השחורים וגופו החסון
מוצצת את בליטת המכנסיים שלו עם הבד, והוא נאנק,
מתאפק שלא להרעיש מידיי אני מפסיקה וניגשת לקיר,
מתכופפת כשפניי אל הקיר ואחוריי אליו, עדיין עם המכנס.
והוא בא ומתקרב לאחוריי, לוטף את החריץ שבין ישבניי
לפי מקום משוער בג'ינס ונצמד לאחוריי בתחתוניו
מתחיל לנוע בכוח רב, אני נאנקת ורוצה כל כך.

אני שואלת אם יש לו רכב, והוא מרים מכנסיו,
מתקשה לרכוס את הרוכסן ומצביע לעבר נקודה נעלמת באופק.
אנחנו ניגשים במהירות, כשהוא מגניב בדרך יד לחולצתי
למרות הרחוב והאנשים הפוסעים.
אנחנו מגיעים לרכב והוא נוסע במהירות
מידי רמזור אדום מגניב לעברי נשיקה,
ונשיכת פטמה מעל החולצה,
אנחנו עוצרים באתר בנייה
והוא מכבה את המנוע.

מסיט את שני המושבים לשכיבה
ואני כבר יושבת מעליו לבושה ונעה בכוח
בדיוק מעל האיבר הגדול שלו, והוא פורם מעליי את חולצתי,
ותוך כדי שאני מעליו הוא מעסה לי את החזה בסיבובים גדולים,
אני נאנקת וקמה לרגע מעליו, מתירה לו להמשיך לעסות את שדיי,
פוקחת שוב את מכנסיו פורמת את רוכסנו
ומסיטה את המכנסיים הלאה,
הוא ממשיך לעסות שד אחד ובידו האחרת מנסה לאתר
איך פותחים את הג'ינס המסובך שלי, הוא מצליח אחרי זמן מה,
והנה הוא מסיר אותו במעט ואני מורידה לגמרי,
הנה אני בתחתונים וחזייה מעליו
עם הג'ינס החצי מופשל,
ואני ממשיכה לנוע מעליו להתחכך בכוח,
והוא מידי פעם מושך אותי לנשיקה,
פתאום אני מרגישה איבר זקוף בתחתוניי
ושמה לב שהוא שלף את איברו מבעד לתחתונים
שעה שהייתי עצומת עיניים מעונג,
ואני רוכבת מעליו בכוח, צמאה לעוד.

אני יורדת מעליו ונשכבת על המושב המוסט,
הוא נשען לעברי ומכוון ידיו לתחתוניי,
נכנס לאט עם היד ומחפש באצבעותיו פתחי כניסה,
הוא מאתר את כניסותיי ונכנס עם שלוש אצבעות לאט לאט לתוכי,
ואני מתפתלת תחת ידיו, הוא מניע את ידו בתוכי לעומק
ולחוץ לאט לאט שוב ושוב בתנועה סיבובית
ואני נאנקת בקול: " כן!, עוד!, בוא אליי! בוא כבר!",
מסיטה את תחתוניי וידו עוד בתוכי,
אני מורידה את התחתון בקושי רב,
פוקחת את רגליי לגמרי
והוא דוחף אצבעותיו בי
עמוק יותר,
אני כבר לא יכולה להתאפק,
אני נושכת לו את האוזניים
ואומרת לו: " עכשיו! בוא! עכשיו!"  
והוא מוציא את אצבעותיו המצופות בדבש שלי,
ומתקרב לעברי.  אני מורידה לו את הג'ינס לגמרי,
ונשכבת על המושב האנכי ורגליי פקוחות.
הוא בא אליי לאט לאט,
מניע את איברו לכיווני ונוגע בכניסה ומתמהמה לשניות,
ואז הוא חודר לתוכי לאט לאט והוא ממלא אותי עוד ועוד ועוד,
איברו לא נגמר בי, ואנקות העונג נשמעות בקול,
והוא מתחיל לנוע בי לאט ובכוח לאט ובכוח
ואני נאנקת בחוזקה מרעידה את החלונות ב"כן" שלי,
ואני צועקת: "כן כן כן" במנעדים גבוהים והולכים,
"הו כן, עוד עוד חזק חזק בכוח עוד", אני זועקת אליו,
תוך שאני מצמידה אותו לתוכי בידיי,
פוצעת אותו בציפורניי מבלי משים.
אני אומרת לו בלהט: "אני רוצה מאחור,
רוצה מאחור רוצה מאחור..."

הוא לא יכול לי, והוא יוצא לרגע מקרבי
רק כדי לבוא בכניסתי האחורית,
ואני נשענת על ההגה ועומדת על ארבע,
הוא יושב על קצה המושב השכוב
וממכוון את איברו לתוכי, לאט לאט,
ממשש עם האצבע ולוחץ פנימה והנה הוא בא,
הנה הכאב שרציתי, כל כך חזק כל כך מלא בעונג
שלא תהיה לי הזדמנות לחשוב,
אני בעונג ובכאב ובערבוב שבניהם,
הוא בועל אותי מאחור ואני תוחבת אצבע לנרתיק,
שלא יישאר קצה של עונג לא מנוצל,
שאשתגע מעונג ושיכאיב לי עד כדי איבוד.

"כן", אני זועקת "עוד עוד עוד" והוא ממשיך ולא חדל,
ואני שומעת את חבטות גופו בישבני
כמו הצלפות שוט פלסטיק שחור
סאדו מאזו של גוף ובשר,
כאב המאפיל את עיניי בענני העונג
הדם ניגר מישבני והוא מביט,
ממולל טיפת דם בין אצבעותיו
חושש ומבקש להפסיק ואני מושיטה את שתי ידיי לישבנו
אוחזת את שני ישבניו בציפורניי ומביאה אותו בי
הכאב הזול הזה הוא הבית היחיד שלא בא בו האין

הוא ממשיך ובא והולך בתוכי באחוריי, מסיט את ידי מהנרתיק
מכניס את ידו בי אצבע אחר אצבע, מוסיף אצבעות ותוחב בכל הכוח
תנועותיו חזקות ועמוקות, מניעות את הרכב ללא רחמים
אני צורחת מכאב ועונג, דמי ניגר על הריפוד והוא גומר
בקול רם, בא בתוכי בזרם של נוזל סמיך ולבן
שנינו מחוברים ככלבלבים
נותרים בפוזיציה לעוד רגע
נאנחים סימני סיום
הוא חולץ איברו מקרבי, ידו מתוכי
נשמע קול חליצה רטוב, ואני נאנקת
אנקה קלה של סוף, של החזרה הכואבת לתודעה
אנחנו שכובים במושבי הרכב באופן לא מאורגן, הוא מביט בי
ואני מביטה מעבר לחלון, הוא מושיט יד רכה ללטף את תלתליי
אני מחייכת אליו, מסיטה את ידו משערי. אוחזת בה
נושקת נשיקה קלה, ומתלבשת בזריזות
מנצלת את תשישותו הפיסית
וזולגת מהרכב אל המציאות

הדם שניגר והכאב שממשיך ללוות אותי בכל צעד
לא הצליחו למוסס לאורך זמן את התחושה  
שהנקמה היחידה שהייתה
הייתה שלי
בי

מרץ 2003