סוף הופעה,
שנינו רצוצים ומלאים בחוויות
הבס עוד חורש לי את האיברים הפנימיים בתהודתו
אתה מביט אלי, מחייך חיוך זעיר שואל אותי
איך אני מגיעה הביתה, אני מביטה בך, קרוב מהרגיל
ואומרת שאני לא ממש יודעת, אתה מחייך
אני מרגישה את הבל חיוכך על שפתי הרכות, כמו ססמוגרף תשוקה
אני בולעת רוק ומביטה אל הרצפה לא לחשוף את התאווה כשהיא גואה
אתה, אומר לי שלא אלך לשום מקום  ושיש לך רעיון, הולך לאחור
ומורה באצבעך שלא אזוז לשומקום, נועץ בי עניים רעבות ורציניות
אני צוחקת תלתלים, אתה בודק עם כמה חברים ומארגן לי
דרך לחזור עד לעיר שלך, משם אני אומרת לך שיש לי
דרך קצרה לבית. אתה מביט בי עמוק ונבון
מרוצץ את כל התאווה שלי
בגרזני העיניים הרכות שלך
ואני נמסה ושותקת, אסור לי
אסור לי לרצות אותך,
אתה כל כך צעיר
ואני גדולה ממך בהמון שנים
ואני קופצת את אגרופי התשוקה
ומחייכת אליך בתמימות מעושה כשאני
מרפה ממך אחרי חיבוק ומתעלמת ממה שהרגשתי -
כאילו לא התעוררו לך המכנסיים כשנצמדנו,
כשהשדיים שלי נלחצו אלסטיים לתוך
בית החזה שלך והריח שלי
מילא אותך ועטף.
כרבל אותך בשר רך.

אנחנו מתארגנים לטרמפ,
נפרדים מחברים ונוסעים. בדרך הביתה
אתה מדבר על כל מיני דברים די שטותיים,
עוצר מידי פעם לעלעל בי - אתה מביט בי אחרת,
ועדיין מדבר קליל עם החבר'ה שלך במכונית, צוחק
הם עוצרים לנו בעיר שלך, אני יורדת איתך
ואנחנו מנפנפים להם אני אומרת לך שהגיע הזמן
לחיבוק להתראות, ואתה אומר לי: "אולי תבואי לישון אצלי?!"
מחייך זימה אל השרוכים שלך כאילו לא ראיתי את
הזימה פושה בחיוך שהסתרת, "אני לבד בבית"
ואני מהססת, אומרת לך: "מחכים לי בבית
ומחר עבודה וכו'..."
ואתה אומר לי: "אני רוצה שתישארי למרות הכל",
בסופו של דבר אני מתרצה ונשארת קצת,
מכוונת שעון לשעתיים אחרי ונכנסת אילך הביתה
דלת החדר שלך נפתחת
והקירות ספוגים בו
תאווה דחוסה ומכווצת
אני מורידה נעליים, מחייכת אליך.
נכנסת עם הג'ינס למיטה ואתה מחייך
שואל אותי אם אני רוצה שתישן בסלון,
ואני אומרת שתישן כאן יש המון מקום
אני מתכווצת אל הקיר ושומעת אותך פושט מכנס,
לובש טרנינג מכבה את האור, נכנס אל המיטה
והמזרון סופח אותך לתוכו, אתה מניע את השמיכה מעליך
אומר לי לילה טוב והלילה סופג אותנו לתוכו
בשקט עמוס זימה כמוסה

בלילה אתה נצמד אלי בעדינות, אני מרגישה את האיבר שלך
נוגע לי בחריץ במקריות והפה שלי מפיק אנחה קטנה: "אה"
פתאום אני מרגישה איך הזמן קופא ואתה לאט נוגע שוב
"אה", זעיר שלי משיב לך, אתה לא נוגע בי זמן מה ואז נצמד
מתקרב לישבן שלי ונצמד אליו בכל הכוח,
מתחיל לנוע ניעות קטנות
אני פותחת את הרגליים לקראתך,
מאפשרת לך לנוע בתוכי.
והאנחות מדברות אותי: "אה אה אה עוד..."
אתה מרגיש איך אני נענית לך ואתה לוחש לי: "מיקי..."
אני לוחשת לך: "אל תתבייש, הכאב לי", אתה מושך במהירות
את קדמת המכנס שלך ואני מרגישה את האיבר הכבד שלך נשלף
נע לי בישבן, הידיים מתקדמות בחוסר ריכוז אל כפתורי הג'ינס
ופורמות אותם אחד אחר, הרוכסן נפתח לאט לאט ואני מגששת
בידי אל ידך - אוחזת בה ומכוונת אותה אלי
אני פוערת את פי ומוצצת אצבע אצבע, בכוח רב,
אתה משתגע מתפתל תחתי,
מחפש את הג'ינס שלי בידך השנייה,
מגלה שכבר התחלתי לפרום כפתור ראשון ושני,
ואתה נוגע בגבול תחתוני גולש לתוכם עם אצבעותיך
ואני יוצאת מדעתי - גונחת ומוצצת את אצבעותיך בכוח
כאילו היו איברך הכבד הנע בחריץ תחתוני עכשיו.

אתה שולף את היד שלך מהשפתיים שלי,
מסיר לי את הג'ינס ברגע. מביט לי בעיניים עמוק עמוס זימה,
אומר לי: "אסור לנו, נכון?!", ואני אומרת: "נכון",
ואתה משיב לי בחצי חיוך: "אז מה".
מרים את חולצתי, חולץ שד ומוצץ בכוח ואני
מתפתלת תחת השפתיים השואבות שלך, אני מרגישה איך לשונך
בוחשת עיגולים בפטמתי, שיניך מתחככות בה, ננעצות בכוח
אתה פוצע אותי ואני נאנקת, טיפת דם אחת זולגת דמעת דם
ואני מחייכת ואתה מוחה אותה באצבע מביט בי מחייך זימה כואבת
אני בולעת את התאווה כשאתה חוזר בלשונך ללקק את הדם
מניח תוך כדי את האגן שלך מעל שלי כמעט נשכב ולא
איברך זקור מעל תחתוני והרגליים מעצמן נפקחות
ואני נשכבת על המיטה לאט, אתה נע איתי
לאט לאט אנחנו משנים זווית
נכנעים לכבידת התשוקה
נשכבים ושותקים

איברך מצייר בפנים ירכי ציורים אבסטרקטים
של אמן מהיר, ואני צוחקת אליך אנקות, אתה מחייך
"מ','י', ק', י'", אני מנחשת את האותיות שאתה מצייר בי
אתה צוחק וממשיך, אני מושכת את כל הגוף שלי כלפי מטה
ועכשיו איברך סמוך לשפתי ולפני שאתה שם לב אני מציירת לך
אותיות אחרות על הכיפה, מציירת ומוחקת בבליעה מלאה ואתה
עוצם עיניים ומאבד את הצפון, לוחש לי: "רעה, רעה" ואני שואבת
את כולך לתוך שפתי בכוח, מרגישה את העיגולים שלך בשיניים שלי
אתה נאנק ומתבלבל ואני ממשיכה לשאוב ולהניח שוב ושוב  מעבירה
את שיני הטוחנות בעדינות לאורך האיבר, אתה משותק לחלוטין
אני צובטת בשיני בעדינות את השקים שלך ואתה מחייך ואומר:
"את רעה, את ממש רעה", ואני מחייכת לרגע מפסיקה לצבוט
אתה מתעשת בשנייה הופך אותי על גבי "עכשיו תשלמי מיקי",
"אבל...",אני מנסה לומר מילה, ואתה מניח את האצבע שלך
על שפתי להסות, אני שותקת כשאתה מתקרב אלי,
מנשק נשיקה ארוכה, שפתיים רכות גנעדן רך
של לשון ונוזלים, הנשיקה שלך לופתת
את שפתי התחתונה וזולגת
מהפה אל הצוואר,
החריץ בין השדיים,
טבור וגבול ערווה -  אתה נתקל בתחתוני
ממשיך אוחז אותם בשיניך ומסיר אותם לאט לאורך כל רגליי,
מעיף אותם ועושה קולות פנתריים: "אררר", חושף שיניים.
כפותיך הגדולות מפשקות רגלי ולשונך באה בי כנחש מיומן
ואתה לוחך את שיא ההנאה שלי - וכל גופי מתעקל ומתכווץ
ואנחותיי לא יודעות גבול, "אההה", קצבי נשמע שוב ושוב
ואתה ממשיך בוחש בחוסר רחמים שוב ושוב,
מגניב אצבע לפי הטבעת שלי
אני מרגישה על סף עילפון עונג,
ואתה מתחיל לנוע שוב אל השפתיים

לוחך טבור פטמה ימנית צוואר שפתיים מניח מעלי את אגנך לאט
אני מרגישה את האיבר שלך נוגע בפתחי, חודר לאט אותי
אוושות גוף לחות מנגנות לחישות בשר רטוב וכמהה
הסופח אותך לתוך תוכי ואתה נבלע אלי - לא זז
הלב שלך והלב שלי מלחשים פעימות ארוטיות
רגע לפני שהכל מתפרץ לתאוות תנועה - שקט
ואני חדלתי לנשום, עצרתי את העולם רק
בשר הלב נע קטנות קצובות ומהירות
אתה מסיט את התלתלים מעל פני
מביט בי בשקט מחייך חיוך חצי עקום
מביט בממזריות לעיניי, נושך שפה תחתונה
מתקרב אל השפתיים שלי, נושך את השפתיים שלי בכוח
ומתחיל להניע את אגנך בתוכי קצוב וחזק מפתיע בעוצמתך
ואגני נענה לך ומדבר איתך שפת בשר, הרגליים נפערות מעליך
לופתות את הגב שלך חנק, אתה מכאיב לי ואנקותיי גוברות

אתה חולץ עצמך ממני פתאום, מניח יד על ירכי מסמן לי להסתובב
אני מתהפכת אליך, אתה מלחכך את ישבני לאט לאט, לחי לחי
בעדינות אתה מעביר חשמל בכולי, אני רועדת כולי מציפייה
אתה מאחורי מניע את איברך במעלה החריץ שלי לאט
מהפנט אותי בעדינות שלך, ואז אתה נכנס אלי פתאום
ברוטאלי אתה גוהר מעלי ואני צורחת בקול, הכאב
מפלח אותי כמו סכין ואני דומעת ומחייכת
העונג משסע אותי חיוכים כמו שאתה
נע בין העדינות לברוטאליות שוב ושוב
אתה נע בכוח ואני מגניבה יד לשקים שלך
מלטפת אותם כשאתה גוהר באחורי, אתה
עוצם עיניים ונאנק בכוח, אגלי המאמץ עוטפים אותנו
ריחה של התשוקה כשהוא מתערבב קול, תנועה חדה וריח
אתה מגביר מהירות ואני מגניבה יד לפי הטבעת שלך,
אתה גונח ואני איתך ב"סימפונית אנקות"
מתואמת להפליא, הקול הגבוה שלי ושלך במקצב מתואם
ואז באנחה גדולה ומשותפת אני מרגישה את הדבש שלך מציף אותי
גולש באחורי פנים וחוץ ואתה עוד מעלי נשאר בתוכי
אני קורסת אל המיטה והדבש שלנו גולש אל הסדין
אני מרגישה אותו נע בטיפות כבדות מסמן
דמעות עונג, זב אותנו מסמן בסדין
את הכתם האסור של שנינו

"סימפונית אנקות" - שלום חנוך  לילה