אני רוצה לחתוך.
זהו, הספיק לי כאן.
אמרו לי ששם יותר יפה,
שאין חששות,
אין פחדים,
ואין אנשים שרק עושים רע.
אני לא רוצה להמשיך להיות כאן,
לא עוד.

או לפחות כך חשבתי.
שאחרי שגומרים
ועוברים לשם,
הכל מסתדר.
כך הוא הבטיח לי!

ואז... הגעתי לכאן
ונפלו פניי.
רציתי לברוח,
לצרוח,
אך לא היה בי כוח.
ורציתי לבכות,
אבל כאן,
כאן זה בלתי אפשרי.
אין רגשות.
המקום אליו הגעתי הינו קר ואפלולי,
לא מתאים לי.
רוצה לבית שלי!

מנסה להסתדר,
אבל עדיין רוצה לחזור לצד האחר.
הגעתי בטעות!
בבקשה, האמינו לי!
עזרו לי לחזור!
רק רוצה לראות שוב אור!

נזכרת בחום, באהבה,
בתחושה של נגיעה רכה.
נזכרת בך.
מצטערת שהשארתי אותך ככה,
לבדך.
מושיטה יד, ומחכה שתתפוס בה.
נגיעה נושקת.

רוצה שתבוא, תהיה איתי,
אך לטובתך, אל תעשה את זה.
לא בשבילי,
לא בגללי...
כי רע פה,
והשקט חודר.
וכל אחד כאן יותר מת מהאחר.